מוקד תמיכה טכנית: 03-5317000 , 9392*
שיבוץ החדרים אינו סופי. יש להתעדכן בשיבוץ הקורסים סמוך לפתיחת שנת הלימודים.
תאריך עדכון : 03/09/2025 15:52:22

המקרא והעולם הקדום- בין עימות לאימוץ 086302-01
The Bible and the Ancient Near East: Between Confrontation and Integration
מרצה: ד"ר יאשיהו פרג'ון

תאור הקורס

במהלך הקורס נערוך השוואה בין הספרות המקראית לבין יצירות שמקורן בעולם הקדום (בדגש על טקסטים שמקורם במסופוטמיה), תוך בחינת מגוון ז'אנרים: מיתוסים, אפוסים וחוקים.

ההשוואה בין הטקסטים תלמד על הרקע התרבותי-אמוני שהיה משותף לישראל ולכמה מן התרבויות במזרח הקדום, אך לא פחות מכך על ההבדלים המהותיים שבין התרבויות והאמונות. נלמד מה מן הקיים בעולם הקדום היה ראוי בעיני כותבי המקרא לשימור ולאימוץ, מה היה ראוי לתיקון, מה חייב מלחמה מרה, וכמובן מה חסר בעולם וחודש על ידי המקרא.

בקורס יידונו גם האתגרים שהציבו התגליות מן העולם הקדום לפתחם של חכמי ישראל, ויוצגו תגובות שונות שהוצעו על ידי החכמים, החל בשלילה מוחלטת של המשמעויות העולות מן הממצאים, וכלה באימוץ נלהב שלהם.

מטרות הקורס / תוצרי הלמידה

ידע

  1. הלומדים יכירו כמה מן היצירות המרכזיות של העולם הקדום.
  2. הלומדים יכירו מגוון כתובים מקראיים המקיימים זיקה משמעותית לטקסטים מן העולם הקדום.
  3. הלומדים יתוודעו למגוון גישות של חכמי ישראל באשר להשוואה בין התורה לבין טקסטים מן העולם הקדום.

מיומנויות

  1. הלומדים ירכשו כלים להשוואה בין טקסטים שונים, תוך הענקת משמעות גם לפרטים הדומים וגם לפרטים השונים.
  2. הלומדים ירכשו מיומנויות קריאה וניתוח של טקסטים עתיקים בהקשרם ההיסטורי והתרבותי.
למידה פעילה - תכנון מהלך השיעורים
מס'
השיעור
נושא השיעור למידה פעילה קריאה/צפיה נדרשת הערכה תהליכתית/מעצבת

1

המזרח הקדום: מבוא היסטורי, גיאוגרפי ותרבותי

 

רשות:

האלו (18); שפרה וקליין (43), עמ' 643–662 (בפרט עמ' 643–650)

 

2

נושא ראשון – סיפורי הראשית בתורה ובמסופוטמיה

רקע: מה תפקידם של מיתוסים וסיפורי ראשית?

בריאת העולם (בראשית א') ואנומה אליש

מה ניתן ללמוד מסיפורי הבריאה על דמות הבורא ודמות העולם הנברא?

למידה בקבוצות

חובה: שפרה וקליין (43), עמ' 7–42 (=לוח שישי שורה 73; מומלץ להמשיך עד סוף המיתוס בעמ' 54).

רשות: אליאדה (6), עמ' 50–83; למברט (53); קליין (36), עמ' 523–534.

 

3

בריאת האדם בסיפור גן עדן (בראשית ב') ויצירת האדם באתרח'סיס

מדוע נברא האדם?

מדוע האדם עובד כך כך קשה?

מדוע האדם מת?

 

חובה: שפרה וקליין (43), עמ' 88–101.

רשות: קליין (36), עמ' 534–40.

 

4

חכמה וחיי נצח בסיפור גן עדן (בראשית ב'–ג') ובמיתוס של אדפה

מהיכן זכה האדם לחכמה שמימית?

מדוע האדם אינו זוכה לחיי נצח?

מה ההבדל בין אלוהים לבן אדם?

למידה בקבוצות

חובה: שפרה וקליין (43), עמ' 131–138.

רשות: גרינשטיין (47); האלו (48)

 

5

סיפור המבול במקרא (בראשית ו'–ט') ובמזרח הקדום (אתרח'סיס ואנומה אליש)

מדוע נגזרה השמדה על בני האדם?

מדוע ניצל גיבור המבול?

את מי נועדה התיבה להציל?

מדוע לא יבוא יותר מבול על בני האדם?

 

חובה: שפרה וקליין (43), עמ' 116–130, 275–288.

רשות: קליין (36), עמ' 541–550

 

 

6

חכמי ישראל מתמודדים עם הזיקה בין המקרא לספרות העולם הקדום

מי העתיק ממי – מה מקור הדמיון בין הסיפורים?

מה באה התורה ללמד?

האם יש משמעות רק לשוני או גם לדמיון?

 

רשות:

שביט וערן (40); פרג'ון (34)

 

7

נושא שני – סיפורי האבות: בין מצוות התורה לחוקי המזרח הקדום

רקע: מדוע צריך חוקים?

למה חשוב לחכמי ישראל לטעון שהאבות קיימו את מצוות התורה?

האם יש חוקים בספר בראשית?

 

רשות – רקע ליחידה כולה:

גרינץ (13), עמ' 5–64; פליישמן (33); ר"י רייכר (38), עמ' ה'–כ"ו

 

8

אברהם, שרה והגר (בראשית ט"ז; כ"א) על רקע חוקי העולם הקדום

מדוע אנשים נושאים יותר מאישה אחת?

מדוע נתינת שפחה יכולה לפתור בעיה של עקרות?

מה עושים עם שפחה שמתגאה?

לפי אילו חוקים אברהם ושרה מתנהגים

למידה בקבוצות

רשות: פליישמן (32)

 

9

סיפור יהודה ותמר (בראשית ל"ח) על רקע חוקי הייבום במקרא ובעולם הקדום

מה המטרה של יבום?

מדוע שאדם יסרב ליבם?

מדוע שלה לא חולץ?

מדוע תמר מפתה את יהודה ולא את שלה?

 

רשות: הורוויץ (21); טיגאי (26).

 

10

השוואה בין סיפורי האבות למצוות התורה

נישואי אברהם ושרה והאיסור על נשיאת אחות

נישואי יעקב והאיסור על נשיאת שתי אחיות

המצבות של יעקב והאיסור על הקמת מצבות

יעקב מבכר את בן האהובה על פני בן השנואה

 

רשות: גרינץ (11)

 

11

נושא שלישי – ואלה המשפטים: בין מצווות התורה לחוקי העולם הקדום

מבוא היסטורי לארכיאולוגיה של המזרח הקדום

פולמוס בבל והמקרא

 

רשות: שביט וערן (40), עמ' 114–121.

 

12

השוואת חוקי תורה עם חוקים מן העולם הקדום

האם יש משמעות לצורת הניסוח של החוקים?

השוואה של חוקים בודדים

 

חובה: מלול (27), בפרט עמ'

עמ' 101–104 (ההקדמה); עמ' 105–109 (הפרולוג); חוקים 1–25, 127–149, 194–214; עמ' 168–175 (האפילוג).

רשות:

אלט (3); ויינפלד (22); פאול (31);

 

13

דיני שוורים במקרא ובחוקי העולם הקדום

איך קוראים אכדית?

קריאה משותפת של דיני שוורים באכדית, בחוקי ח'מורבי ובחוקי אשנונה.

במה קובצי החוקים דומים ובמה הם שונים?

דיני נפשות, דיני ממונות ודיני אישות במקרא ובחוקי העולם הקדום

האם נכון להשוות חוקים בודדים?

האם הורגים על חטאי ממון?

האם אפשר לפדות רוצח בכסף?

נגד מי מבוצע חטא הניאוף?

למידה בקבוצות

חובה: גרינברג (10)

רשות: ברייר (44)

 

14

תגובות של חכמי ישראל להשוואה בין חוקי המקרא לחוקי העולם הקדום

מהיכן בא לאדם הדחף לחוקק חוקים?

מדוע התורה נותנת חוקים?

מה תפקידם של חוקי התורה ביחס לחוקים שקדמו להם?

 

 

רשות: פרג'ון (34), עמ' 133–153.

 

** ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה

ציון סופי
תיאור התוצר משקל בציון הסופי

4 בחני וידוא קריאה

20% מהציון הסופי

מבחן סוף קורס

80% מהציון הסופי

דרישות הקורס

1. נדרשת נוכחות מלאה ופעילה בשיעורים. סטודנט שייעדר מעל שתי הרצאות בסמסטר ללא סיבה מוצדקת לא יורשה לגשת לבחינה המסכמת ולא יזכה לציון על הקורס.

2. מאחר שהשיעורים יהיו מבוססים על דיון ביצירות ספרותיות מן המזרח הקדום, הסטודנטים יידרשו לקרוא כהכנה לשיעור קטעים מן היצירות הרלוונטיות.

3. על ארבע מן היצירות הללו ייערכו במהלך השנה בחנים פשוטים של וידוא קריאה באמצעות המודל.

4. השתתפות במבחן מסכם בסוף הקורס.

דרישות קדם

אין

ביבליוגרפיה
  1. י' אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, ירושלים תשל"ט.
  2. י' אבישור, עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית, ירושלים תשמ"ט.
  3. נ' איילי-דרשן, ודורך על במתי ים: מלחמת אל הסער בים בספרות המזרח הקדום, ירושלים תשע"ו.
  4. א' אלט, מקורות החוק הישראלי (תרגום מגרמנית), האוניברסיטה העברית תשל"ב.
  5. י' אליצור, "מגדל בבל וסולם יעקב", ישראל והמקרא: מחקרים גיאוגרפיים היסטוריים והגותיים, ירושלים תש"ס 1999, עמ' 44–48.
  6. מ' אליאדה, המיתוס של השיבה הנצחית: ארכיטיפים וחזרה (תרגום: י' ראובני), ירושלים תש"ס 2000.
  7. ד' אמיר, אלים וגיבורים: עלילות כנעניות שנמצאו באוגרית, קיבוץ דן תשמ"ז 1987.
  8. כ"ה גורדון, לפני היות התנ"ך: הרקע המשותף לתרבות יון ולתרבות העברים (תרגום: א' קדימה), תל-אביב תשכ"ו.
  9. ח"א גינזברג, כתבי אוגרית, ירושלים תרצ"ו.
  10. מ' גרינברג, "הנחות יסוד של החוק הפלילי במקרא", תורה נדרשת – חיבורים בשאלות יסוד של המקרא, תל אביב תשמ"ד, עמ' 13–37.
  11. י"מ גרינץ, "ייחודו וקדמותו של ספר בראשית: ספר בראשית כמצבת זכרון ספרותית מלפני משה", הקונגרס העולמי למדעי היהדות 5,א (תשכ"ט), 10–17.
  12. י"מ גרינץ, מספרות מצרים העתיקה, ירושלים תשל"ה.
  13. י"מ גרינץ, ייחודו וקדמותו של ספר בראשית, ירושלים תשמ"ג.
  14. א' גרינשטיין, "זיקתה של הסיפורת המקראית לסיפור הכנעני הקדום", בתוך: צ' בן–יוסף גינור (עורכת), מחקרים בספרות ישראל מוגשים לאברהם הולץ, ניו יורק תשס"ג 2003, עמ' 9–29.
  15. א' גרינשטיין, "הספרות האוגריתית", בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים ב', ירושלים תשע"א 2011, עמ' 495–521.
  16. א' גרינשטיין, "הפנתאון הכנעני והשתקפותו בכתבי אוגרית", בתוך: מ' קיסטר ואחרים (עורכים), אֵלי קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפסה"נ ועד התקופה המוסלמית, ירושלים תשס"ח 2008, עמ' 47–63.
  17. ג' דרשן, אחר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי, ירושלים תשע"ח.
  18. ו' האלו, "ספרות המקרא וספרות המזרח הקדום: הקדמה כללית", בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות המקרא מבואות ומחקרים ב', ירושלים תשע"א 2011, עמ' 457–470.
  19. א"ו הורוויץ, "עשה לך פסל", בית מקרא מ"ד [קמ"ג] (תשנ"ה), עמ' 347–337.
  20. א"ו הורוויץ, "דיוקנו של האל המסופוטמי", בתוך: מ' קיסטר ואחרים (עורכים), אֵלי קדם: הפוליתאיזם בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפסה"נ ועד התקופה המוסלמית, ירושלים תשס"ח 2008, עמ' 1–33.
  21. א"ו הורוויץ, "ער בן שלה (דה"א ד,כא) וקיום הייבום", בתוך: ש' יונה (עורך), אור למאיר: מחקרים במקרא, בלשונות השמיות, בספרות חז"ל ובתרבויות עתיקות, באר שבע תש"ע, עמ' 99–104.
  22. מ' ויינפלד, "למקורו של הדגם האפודיקטי בחוק המקרא: בעיית הניסוח של תקנונים ציבוריים מחייבים בימי הבית הראשון ובתחילת ימי הבית השני", תרביץ מ"א (תשל"ב), עמ' 349–360.
  23. א' זינגר, החתים ותרבותם (ספריית האנציקלופדיה המקראית כ"ו), ירושלים תשס"ט 2009.
  24. י' זקוביץ, התנ"ך: מהפכת אלוהים, ירושלים תש"פ 2019.
  25. מ' זר-כבוד, "מה בין משפטי התורה לחוקי עמורבי", בתוך א' אלינר ואחרים (עורכים), ספר זיידל, ירושלים תשכ"ב, עמ' 18–22.
  26. י"ח טיגאי, דברים עם מבוא ופירוש (מקרא לישראל), כרך ב', תל-אביב וירושלים תשע"ו 2016, 614–621.
  27. מ' מלול, קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום, חיפה תש"ע 2010.
  28. א' מלמט, מארי וישראל: שתי תרבויות שמיות–מערביות, ירושלים תשנ"א.
  29. ע'  מרגליות, גויי הים בארץ ישראל בתקופת המקרא, תל-אביב תשמ"ח 1988 (בפרט עמ' 92–128).
  30. ה"ו סאגס, דברי ימי בבל (תרגום: א' נגב), תל-אביב תשל"ב 1972 (באנגלית 1962).
  31. ש"מ פאול, "דגמי ניסוח של החוק בישראל ובמסופוטמיה", לשוננו ל"ד (תש"ל), עמ' 257–266.
  32. י' פליישמן, "'גרש האמה הזאת ואת בנה' (בראשית כ"א, 10): מדוע צווה אברהם לשמוע בקול שרה?", בית מקרא 44 ב (תשנ"ט), 146–162.
  33. י' פליישמן, תורת האבות מבראשית: קיום מצוות התורה בטרם ניתנה, תל-אביב 2019.
  34. י' פרג'ון, "'הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ' (דה"ב א', יב): אסופת מקורות מוערת", בתוך: י' ברנדס ואחרים (עורכים), בעיני אלוהים ואדם: האדם המאמין ומדע המקרא, ירושלים תשע"ה, עמ' 17–161 (בפרט עמ' 117–153).
  35. מ"ד קאסוטו, האלה ענת, ירושלים תשכ"א 1951.
  36. י' קליין, "המקרא והספרות המסופוטמית: מסורות בראשית, ספרות החכמה וספרות הקינות", בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים ב', ירושלים תשע"א 2011, עמ' 523–579 (בפרט עמ' 523–550).
  37. ש"מ קרמר (תוספות והשלמות: ר' קוטשר), ההיסטוריה מתחילה בשומר (תרגום: נ' בן-עמי), מרחביה תשמ"ב2 (1960).
  38. י' רייכר, תורת הראשונים: יסודות התורה–שׁבעל–פה והתפתחותה החיונית בחיים ובספר בדורות הראשׁונים א', [ורשה] תרצ"ו 1935.
  39. צ' רין וש' רין, עלילות האלים: כל שירות אוגרית, פילדלפיה 1996.
  40. י' שביט ומ' ערן, מלחמת הלוחות – ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך, תל-אביב תשס"ד 2003.
  41. נ' שופק, "ספרות מצרים הקדומה וספרות המקרא", בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים ב', ירושלים תשע"א 2011, עמ' 605–656.
  42. נ' שופק, 'אין אדם שנולד חכם': חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא, ירושלים תשע"ו.
  43. ש' שפרה וי' קליין, בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, תל-אביב תשנ"ז 1996.
  44. I. Breier, “Animals in Biblical and Ancient Near Eastern Law: Tort and Ethical Laws”, Journal of Animal Ethics 8:2 (2018), pp. 166-181.‏
  45. M. B. Dick, “Prophetic Parodies of Making the Cult Image”, in M. B. Dick (ed.), Born in Heaven, Made on Earth, Winona Lake 1999, pp. 1–53.
  46. B. R. Foster, Before the Muses: An Anthology of Akkadian Literature (2 vols.), Bethesda 1993.
  47. E. L. Greenstein, “God’s Golem: The Creation of the Human in Genesis 2”, in H. G. Reventlow & Y. Hoffman (eds.), Creation in Jewish and Christian Tradition (JSOTSS 319), London & New York 2002, pp. 219–239.
  48. W. W. Hallo, “Adapa Reconsidered: Life and Death in Contextual Perspective”, Scriptura 87 (2004), PP. 267–277.
  49. R. Heckl, “Inside the Canon and Out: The Relationship between Psalm 20 and Papyrus Amherst 63”, Semitica 56 (2014), pp. 359–379.
  50. V. A. Hurowitz, “What Goes In is What Comes Out – Materials for Creating Cult Statues”, in G. Beckman & T. J. Lewis, Text, Artifact, and Image, Providence 2006, pp. 3–23.
  51. T. Jacobsen, “The Graven Image”, in P. D. Miller, Ancient Israelite Religion; Essays in Honor of Frank Moore Cross, Philadelphia 1987, pp.15–32.
  52. W. G. Lambert, Babylonian Wisdom Literature, Oxford 1960.
  53. W. G. Lambert, “A New Look at the Babylonian Background of Genesis”, in R. S. Hess and D. T. Tsumura (eds.), “I Studied Inscriptions from before the Flood”; Ancient Near Eastern, Literary, and Linguistic Approaches to Genesis 1–11, Winona Lake 1994, pp. 96–113.
  54. J. B. Pritchard (ed.), Ancient Near Eastern texts relating to the Old Testament, Princeton 19693.
  55. J. H. Tigay, “On Evaluating Claims of Literary Borrowing”, in M. E. Cohen et al. (eds.) The Tablet and the Scroll, Bethesda 1993, pp. 250–255.
  56. C. Walker and M. B. Dick, “The Induction of the Cult Image in Ancient Mesopotamia: The Mesopotamian m?s pî Ritual”, in M. B. Dick (ed.), Born in Heaven, Made on Earth, Winona Lake 1999, pp. 55–121.