הקורס עוקב אחר בנייתה של זהות לאומית יהודית בעידן המודרני משלהי המאה השמונה עשרה ועד לשני העשורים הראשונים למדינת ישראל. הקורס עוקב אחרי הניסיון הלאומי לגבש את הזיכרון הציוני ולהתאימו לעולם המודרני בעידן של השכלה, אמנציפציה ועלייתן של מדינות לאום. הקורס בוחן את הציונות מפרספקטיבה תרבותית הרואה בה כינונה של סולידריות יהודית מודרנית.
קריאה/ צפיה נדרשת
למידה פעילה
נושא השיעור
מס' השיעור
ביבליוגרפיה
מצגת, מקורות ודיון
מבוא: היהודים בעת החדשה
1
ניתוח מצגת ומאמר
זיכרון והיסטוריה: היהודים ומשבר הזיכרון
2
דיון מאמר ומקורות
חכמת ישראל: מדעי היהדות כזהות מודרנית
3
ניתוח מצגת ומקורות
השכלה, מסורת ולאומיות: רנ"ק, שד"ל ושי"ר
4
היהדות הדתית בעידן המודרני: רפורמה, אורתודקסיה ומסורתיות
5
מצגת ומקורות
האנטישמיות המודרנית – הצד האפל של הקידמה
6
מאמרים ומקורות
שנאת ישראל ואנטישמיות מודרנית
7
מהי לאומיות יהודית?
8
לאומיות יהודית מוקדמת (1840 – 1880)
9
'חיבת ציון' – בין השכלה לשמרנות
10
דת ולאומיות בציונות הקלאסית
11
הציונות הקלאסית לגווניה
12
הציונות ויחסה לעבר היהודי: פולמוס אחד העם וברדיצ'בסקי
13
בין עם ובין ארץ – מתוכנית אוגנדה ועד החלוקה
14
ניתוח מקורות+סרט
שלילת הגלות או שלילת הגולה
15
הציונות והכוח – הגבורה היהודית והזיכרון היהודי
16
ניתוח מקורות
השואה והיישוב היהודי בארץ ישראל
17
ניתוח מקורות וסרט
"הפסיביות של הגולה" זיכרון השואה בעשור הראשון
18
ניתוח מקורות ומצגת
העלייה הגדולה ו"כור ההיתוך"
19
מגילת העצמאות – לקראת ניסוח של חזון לאומי
20
*ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה
בסמינר: השתתפות בדיונים, קריאה והצגת נושאים במהלך ההרצאות [30%] העבודה הסמנריונית המסכמת 70%.
בהרצאה: השתתפות בדיונים, קריאה והצגת נושאים במהלך ההרצאות [30%] העבודה המסכמת בתום הקורס [70%]
תיאור התוצר
משקל בציון הסופי
קריאה, השתתפות והצגת נושאים [רפרט]
30%
עבודה מסכמת
70%
הלומדים בהרצאה ובסמינר יציגו נושאים בכיתה בצורת רפרט.
הרפרט מהווה בסיס לדיון ושאר המשתתפים יקראו את המאמרים הרלוונטיים בהתאם להתקדמות הקורס.
מטלות כמוצויין למעלה.
השתתפות ונכחות חובה 85%
ש' פיינר, מהפכת הנאורות – תנועת ההשכלה היהודית במאה ה- 18, ירושלים תשס"ב, פרק 4: 113 – 129.
מקור: נ"ה וייזל, דברי שלום ואמת (1782)
י"ח ירושלמי, זכור - היסטוריה יהודית וזיכרון יהודי, ירושלים, 1988, עמ' 101 – 132.
הרחבה:
E. Breisach, Historiography: Ancient, Medieval, Modern, Chicago and London 1994, Chap. 13, 15, 16.
יצחק שורש, 'הופעתה של התודעה ההיסטורית ביהדות המודרנית', בספרו: הפנייה לעבר ביהדות המודרנית, מרכז שזר, ירושלים 2000, עמ' 212 – 244.
מקור: ליאופולד צונץ, "משהו על הספרות הרבנית"
יצחק קונפורטי, זמן עבר – ההיסטוריוגרפיה הציונית ועיצוב הזיכרון הלאומי, ירושלים 2006, עמ' 57 – 96.
מקור: ר' נחמן קרוכמאל, מורה נבוכי הזמן.
מ' מאיר, בין מסורת לקידמה – תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, ירושלים תש"ן, 80 – 121.
י' כץ, היציאה מן הגטו, תרגם ד' זינגר, ת"א 1985 פרקים 4 – 5 , עמ' 47 – 81.
מקורות: גייגר, גרץ, החתם סופר, רש"ר הירש, אגרת צפון
שמואל אטינגר, 'שנאת ישראל ברציפותה ההיסטורית' האנטישמיות בעת החדשה, עמ' 11 – 23.
יעקב כ"ץ, שנאת ישראל: משנאת הדת לשלילת הגזע, עמ' 7 – 14.
מקור: לשאלת היהודים, היהדות במוסיקה
דוד אנגל, "גלגולי מושג אנטישמיות והשימוש בו כקטגוריה כוללת", ציון 85 (2020), עמ' 31 – 55.
דן מכמן, "שמוש באנטישמיות כקטגוריה במחקר – תשובה לדוד אנגל", שם, עמ' 391- 408.
י' קונפורטי, "על רציפות האנטישמיות המודרנית בהיסטוריוגרפיה היהודית", גשר 139 (קיץ תשנ"ט), עמ' 23 – 38.
מקור: וילהלם מאר, נצחון היהדות על הגרמניות; הפרוטוקולים של זקני ציון
ג' שמעוני, "הלאומיות היהודית כלאומיות אתנית", בתוך: י' ריינהרץ ואחרים (עורכים), לאומיות ופוליטיקה יהודית פרספקטיבות חדשות, ירושלים תשנ"ז, עמ' 81 – 92.
יוסי דהאן והנרי וסרמן, להמציא אומה – אנתולוגיה, תל אביב 2006, עמ' 11 – 28.
אנתוני ד' סמית, האומה בהיסטוריה, ירושלים תשס"ב.
מקורות מתוך: J. Hutchinson & A. D. Smith (eds.), Nationalism (Oxford, 1994), pp. 17-46.
יעקב כ"ץ, "לבירור המושג מבשרי הציונות", בתוך: לאומיות יהודית, ירושלים תשל"ט, עמ' 263 – 284.
מקורות מתוך: משה הס, רומי וירושלים; הרב קלישר, דרישת ציון
אהוד לוז, מקבילים נפגשים, תל אביב 1985, פרק 3.
יוסף שלמון, "העימות בין המסורתיים למשכילים בתנועת חיבת-ציון בשנות השמונים והתשעים של המאה ה- 18", בספרו: דת וציונות – עימותים ראשונים, עמ' 112 – 149.
מקורות: אליעזר בו יהודה – החלום ושברו, מוהליבר - שיבת ציון, לילינבלום, מה הלאומיות דורשת.
אהוד לוז, מקבילים נפגשים, תל אביב 1985, פרק 8.
מקורות: אור לישרים, ריינס – קול קורא
שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגווניו, עמ' 105 – 119.
גדעון שמעוני, האידיאולוגיה ציונית, 154 – 165.
מקורות: הקונגרס הציוני הראשון
יצחק קונפורטי, עיצוב אומה: המקורות התרבותיים של הציונות, 1882- 1948, ירושלים 2019 פרק 2.
אהוד לוז, מקבילים נפגשים, תל אביב 1985, פרק 5.
מקורות: ברדיצבסקי, זקנה ובחרות. טשרניחובסקי, לנוכח פסל אפולו.
יצחק קונפורטי, עיצוב אומה, פרק 5.
גור אלרואי, מחפשי מולדת: ההסתדרות הטריטוראיליסטית היהודית ומאבקה בתנועה הציונית, באר שבע 2011, 124 – 169.
שמואל אלמוג, לאומיות, ציונות, אנטישמיות – מסות מחקרים, ירושלים תשנ"ב, עמ' 61 – 75.
מקורות מתוך: The Uganda Controversy ; הקונגרס הציוני העשרים
יצחק קונפורטי, "היהודי החדש במחשבה הציונית: לאומיות, היסטוריוגרפיה ואידיאולוגיה", ישראל 16 (2010), עמ' 63 – 96.
ג' שמעוני, 'בחינה מחדש של "שלילת הגלות" כרעיון וכמעשה', א' שפירא ואחרים (עורכים), עידן הציונות,
ירושלים תש"ס, עמ' 45 – 63.
אניטה שפירא, "המיתוס של היהודי החדש", בספרה: יהודים חדשים יהודים ישנים, תל אביב 1997, עמ' 155 – 174.
מקורות: יחזקאל קויפמן, חורבן הנפש.
אניטה שפירא, חרב היונה, תל אביב 1993, עמ' 299 – 350.
יוסף גורני, השאלה הערבית והבעיה היהודית, תל אביב 1986, עמ' 20 – 46.
מקורות: יוסף קלוזנר, כשאומה נלחמת על חירותה, ז'בוטינסקי, חזית המאבק של עם ישראל
דינה פורת, הנהגה במילכוד – הישוב נוכח השואה, תל אביב 1986, עמ 23 – 73.
מקורות: ש. בית צבי – הציונות הפוסט-אוגנדית במשבר השואה, הקדמה.
רוני שטאובר, הלקח לדור – שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים, ירושלים תש"ס, עמ' 37 – 60.
אבנר הולצמן, "נתן אלתרמן ופולמוס 'שתי הדרכים'", בצרון ח' (תשמ"ו).
מקורות: סרט – תקומה, נתן אלתרמן – יום הזיכרון והמרדים
ירון צור, "העלייה מארצות האסלאם", צבי צמרת וחנה יבלונקה (עורכים), העשור הראשון תש"ח-תשי"ח, ירושלים תשנ"ח, עמ' 57 – 82.
יורם שחר, כבוד, חרות ועמל ישרים: סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות, תל אביב 2021.
דב זיגלר וניל רוגצ'בסקי, היא מדינת ישראל – כיצד נוצרה מגילת העצמאות, ירושלים 2023, עמ' 205 – 243.
מקור: מגילת העצמאות ; מנהלת העם פרוטוקולים, 18 אפריל – 13 מאי 1948, עמ' 120 – 122.