המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו

יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה

North African Jews in Second World War

פרופ' יוסף שרביט

סוג הקורס: סמינריון \ הרצאה לתואר שני – בחירה יהדות זמננו

שנת לימודים: תשפ"ו                     שנתי                           היקף שעות:  2 ש"ש

 אתר הקורס באינטרנט: למדה אוניברסיטת בר אילן         

א. מטרות הקורס ותוצרי למידה (מטרות על / מטרות ספציפיות):

הקורס יתמקד ביהודי צפון אפריקה בהקשר הרחב של הפזורה הספרדית וארצות האסלאם שבהן זועזע הקיום היהודי והוטל צל על סיכוי הימשכותו בעתיד. הקיום היהודי בארצות אלו בכללן התערער, אף שגילויי האיבה ליהודים היו שונים בעוצמתם – פוגרום, גזירות כלכליות, חוקים מפלים, אדישות לסבל. האיבה כלפי היהודים בהן ניזונה מהתפשטות הנאציזם, נוסף לשנאת היהודים המסורתית או לאיבה של המוסלמים כלפי היהודים, שלובתה עקב הסכסוך בארץ ישראל.  

הקורס יתמודד עם היבטים היסטוריוגראפיים ומתודולוגיים של תולדות השואה ומקומה בצפון אפריקה בפרט ובפזורה הספרדית וארצות האסלאם, בכלל.

ב. תוכן הקורס:

בקורס זה אנו נתוודע להיקף הפזורה הספרדית, במזרח ובמערב – בארצות שנשלטו על ידי גרמניה (יוון, יוגוסלביה, בולגריה, חצי-האי קרים, חלקים מקווקאז, קהילות קטנות בהולנד, גרמניה, צרפת ואוסטריה); בארצות בשליטת בנות הברית של גרמניה (איטליה ומושבותיה לוב ואתיופיה, מושבות צרפת של וישי בצפון אפריקה (אלג'יריה, תוניסיה, מרוקו) ובלבאנט (סוריה ולבנון); ובמדינות מוסלמיות ניטרליות (עיראק, תורכיה, איראן ואפגניסטן) – ערב השואה, על מאפייניה ומגמותיה; נתבונן בשינויים המתחוללים באותה פזורה, בעטייה של השואה, ונרמוז על השלכות השואה, על שיקומן והתחסלותן, לחילופין, של אותן קהילות – בזיקה לארץ ישראל ומדינת ישראל.

** ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה

ד. חובות / דרישות / מטלות:

חובות / דרישות / מטלות: נוכחות על פי נוהלי האוניברסיטה (85%) קריאה ביבליוגרפית וכתיבת רפראט. מרכיבי הציון הסופי (100%).

בקורס זה יש חובת נוכחות בכל השיעורים, שתיבדק מדי שיעור. תלמיד שייעדר מעל שתי הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יורשה לגשת לבחינה המסכמת או להגיש עבודה, ולא יקבל ציון בקורס.

ה. מרכיבי הציון הסופי:

חובות הקורס: עבודת סיום – רפראט מורחב או עבודה סמינריונית 100%

אין

ו. ביבליוגרפיה:

ביבליוגרפיה חובה:

1. מיכאל אביטבול, יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, ירושלים, תשמ"ו.
2. עמי איילון, "מאתיים ימי ציפייה? הערבים הפלסטינים וצבאות הציר, 1942", קתדרה 183(תשפ"ג), עמ' 94-71. 
3. מרטין גילברט, באוהלי ישמעאל, תולדות היהודים בארצות האסלאם, כנס הפקות Yale University Press,  תשע"ג, עמ' 182-202.
4. נתן ויינשטוק,  נוכחות כה ארוכה, כיצד איבד העולם הערבי והמוסלמי את יהודיו, בבל, תשע"ד, עמ' 59-148.
5.  חנה יבלונקה, הרחק מהמסילה, חמד-ידיעות אחרונות, תשס"ח.
6. מיכאל לסקר, יהודי המגרב בצל וישי וצלב הקרס, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ב.
7. דן מכמן, "האם גורל יהודי צפון אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ'השואה'?", שואה ואנטישמיות במחקר ובשיח הציבורי, ספר יובל לדינה פורת, יד ושם בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, תשע"ה, עמ' 71-93.
8. רוברט סטלוף, בין צלב הקרס לסהרה. יהודים וערבים בצפון אפריקה בצל השואה, יד ושם, דביר, תש"ע.
9. חיים סעדון - נחם אילן (עורכים), יהודי אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה, לוב, מצרים: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, מכון בן צבי, ירושלים, תשס"ד-תשע"א.
10. גיטה עמיפז-זילבר, גם בהם פגע הצורר, יהודים מזרחיים בצרפת הכבושה, 1940-1944, ראובן מס, תשנ"ד
11. יוסף שרביט, יהודי אלג'יריה בעידן הצרפתי, משרד הביטחון, תש"ע, עמ' 107-120.
12. הנ"ל, עבריות ומעבר לה, דיוקן אינטלקטואלי של הרב י.ל. אשכנזי, אדרא, תשע"ט, עמ' 17-90.
13.   יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה, פעמים 27-29 (תשמ"ו-תשמ"ז), מכון בן צבי ירושלים.

• יצחק כרם, "דרכי הצלה של יהודים ביוון במלחמת העולם השנייה" פעמים 27, עמ' 77-108.
• ז'קלין סופרמן, "החקיקה האנטי יהודית בבולגריה, 1940-1942, והתגובות עליה", פעמים 27, עמ' 143-168.
• ניסים קזז, "השפעת הנאציזם בעיראק והפעילות האנטי יהודית, 1933-1941", פעמים 29,  עמ' 48-71. 

14. יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, פעמים 115-114 תשס"ח, מכון בן צבי, ירושלים.

• מיכאל לסקר, "יהודים מקומיים ופליטים יהודים במרוקו הצרפתית ובתוניסיה במלחמת העולם השנייה", פעמים 115-114, עמ' 55-106.
• ויקטור חיון, "יהודי נאבל בזמן הכיבוש הגרמני: הימים האחרונים", פעמים 115-114, עמ' 221-236.
• רחל סימון, "יהודי לוב על סף שואה", פעמים 28, עמ' 44-78.
• מיכאל אביטבול, "יהודי אלג'יריה, תוניסיה ומארוקו, 1940-1943", פעמים 28, עמ' 79-106.

15.  André Chouraqui, Between East and West: A History of the Jews of North Africa, Philadelphia: The Jewish Publication Society of America, 1968.

16. Martin Gilbert, In Ishmael's House: A History of the Jews in Muslim Lands, New Haven, CT: Yale University Press, 2010.

17. Michael M. Laskier, North African Jewry in the Twentieth Century, New York University Press, 1994.

רשות

ביבליוגרפיה רשות  על-פי אזורים

1. י' אבידוב, נתיבים נעלמים, תל אביב תשט"ו
2. י' אבנטוב, תולדות יהודי יוגוסלביה, תל אביב, תשל"א
3. ע' אברמסקי-בליי (ע), פנקס הקהילות, לוב ותוניסיה, יד ושם, ירושלים, תשנ"ח 
4. נ' אורן, 'הצלת יהודי בולגריה מנקודת ראות חדשה', קובץ מחקרי יד ושם ז', תשכ"ח, עמ' 77-99
5. פ' אסולין, האחרון לבית קמונדו, שוקן, תשס"ד
6. מ' ביבי, המחתרת הציונית-החלוצית בעיראק, ירושלים, תשמ"ח
7. י' בן, יהודי יוון בשואה ובהתנגדות, תל אביב, תשמ"ה
8. א' בן יעקב, קצור תולדות יהודי בבל, ירושלים, תשל"א
9. מ' בר זוהר, הרכבות יצאו ריקות, אור יהודה, תשנ"ט
10. ש' ברד, 'שליחות ושליחים לארצות האסלאם', שורשים במזרח א', תשמ"ו, עמ' 145-183
11. י' גלבר, נושאי הדגל – שליחותם של המתנדבים לעם היהודי, ג, ירושלים, תשמ"ג
12. ר' דה פליצ'ה, יהודים בארץ ערבית, יהודי לוב בין קולוניאליזם, לאומנות ערבית וציונות (1835-1970), תל אביב, תש"ם.
13. כ' מ' הכהן (הרב), שו"ת שואל ונשאל, ג'רבה, תשי"ב
14. ב' חבס, פורצי השערים ממזרח ומים, תל אביב, תש"ך
15. א' כהן (ע), תולדות השואה, צרפת, יד ושם, ירושלים, תשנ"ו
16. ח' י' כהן, היהודים בארצות המזרח התיכון, תל אביב, תשל"ב
17. צ' לוקר (ע), פנקס קהילות יוגוסלביה, יד ושם, ירושלים, תשנ"ח
18. מ' מולכו וי' נחמה, שואת יהודי יוון, יד ושם, ירושלים, תשכ"ה
19. ד' פורת, הנהגה במלכוד, עם עובד, תשמ"ו.
20. ח' קשלס, קורות יהודי בולגריה, (ג' כרכים), תל אביב, תש"ל-תשל"א
21. ב' ריבלין וי' כרם (ע), פנקס קהילות יוון, יד ושם, ירושלים, תשנ"ט
22. מ' שלח, תולדות השואה, יוגוסלביה, יד ושם, ירושלים, תש"ן

בס"ד

הנחיות לכתיבת רפראט להרצאותיו של פרופ' יוסף שרביט – אוניברסיטת בר אילן

• זוהי מטלה ביבליוגרפית, שנועדה להתחקות אחר המחקר ההיסטורי המדעי.
• תוטל עליך קריאה של שני פריטים ביבליוגרפיים, מבין פריטי הביבליוגרפיה של הקורס או פריטים אחרים המתאימים לסוגיה הנידונה.
• הרפראט יהיה בן ארבעה-חמישה עמודים.
• יש לענות על שלוש שאלות מרכזיות: 1. מהי התזה המרכזית (הטיעון המרכזי), של מחבר הפריט הביבליוגרפי?; 2. עם אלו חוקרים הוא מתפלמס על מנת להגן על התזה שלו?; 3. ביאור חמישה-שבעה מונחים-אישים-תופעות, המופיעים בפריטים הביבליוגרפיים בהערות שוליים או בתת-פרק מיוחד של הרפראט.
• מסקנה בנימה אישית, במספר שורות.

בהצלחה, ד"ר יוסף שרביט  

בס"ד

אוניברסיטת בר אילן

ד"ר יוסף שרביט

התוכנית ליהדות זמננו

יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה

הנחיות לרפראט מונחה

(בהיקף של שמונה עד עשרה עמודים)

• • • יש להתמקד בשני קיבוצים יהודיים, שבפזורה הספרדית – במגמה להשוות ביניהם, על-פי הפרמטרים הבאים: המעצמה השלטת, מאפייני הקהילה, מגמות המסורת והמודרנה המאפיינות את הקהילה, מעמדה של הציונות, בה.   
    • חותם השואה על הקהילות הנידונות : המדיניות הנאצית, מדיניות השלטונות המקומיים, גורל הקהילות, מאמצי ההצלה, נפשות פועלות משמעותיות.
    •  משואה לתקומה : שלבי התחסלותן או הישארותן של אותן קהילות בד בבד עם מבצעי עלייה לארץ, יחסן לציונות ולמדינת ישראל, מגמות השתלבות ואקולטורציה בארצות השונות, 
    • הזהות הספרדית-מזרחית, השורשים הספרדיים, ההתמודדות היהודית, ההתפכחות מהתרבות השלטת או הדבקות בה, נפשות פועלות.
    • חוקרי ההיסטוריה ומגמות היסטוריוגרפיות, 'שואת יהודי אירופה', 'שואת העם היהודי בכללותו', ביבליוגרפיה.
    • יש להגיש את הרפראט עם אפראט מדעי.
    • להבליט תזה מרכזית ולהגן עליה.
    • סיכום, מסקנות ועמדה אישית.
    • אין להסתפק בעבודת סיכום בעלמא אלא יש להציג היבטים אנליטיים של הסוגיה הנידונה.