על אף האיסור רשמי לתעד את רצח היהודים, השואה היא ככל הנראה האירוע ההיסטורי המצולם ביותר בהיסטוריה. כולנו מכירים את תמונת הילד המרים ידיים מגטו ורשה, הגרמני המכוון רובה אל אם וילד מעל בורות הירי, והרב היחף שלראשו תפילין מחוללות, אך בארכיונים רחבי העולם קיימים עוד למעלה ממיליון תצלומים המתעדים את רדיפת, גירוש ורצח היהודים במלחמת העולם השניה. מהם הסיפורים שמאחורי התצלומים? מי צילם אותם וכיצד הם התגלגלו לידינו? כיצד לימוד על השואה דרך תמונות משנה את האופן שבו אנחנו תופסים את הג'נוסייד הנאצי? והאם, ובאיזה אופן, ניתן בכלל להשתמש לצרכי מחקר והנצחה בתמונות שצילמו הנאצים על מנת לתעד את השפלת היהודים? בקורס ננתח ביחד תצלומי שואה נבחרים מבחינה היסטורית וויזואלית, תוך שימוש בכלים מתודולוגיים ותיאורטיים שיאפשרו לנו להתבונן קצת אחרת על תצלומי שואה.

ידע

1. הסטודנטים יבינו את המשמעות של תצלומי שואה כמקור היסטורי ותרבותי.

2. הסטודנטים ירכשו ידע מעמיק אודות הקשר בין אלימות המונית לתיעוד ויזואלי.

3. הסטודנטים ילמדו על ההיסטוריה של השואה באמצעות תצלומים.

4. הסטודנטים יקחו חלק בדיונים תיאורטיים ופילוסופיים אודות האתיקה של שימוש בתצלומי זוועות.

מיומנויות

1. הסטודנטים יוכלו לנתח תצלומי שואה באופן ביקורתי ומושכל, ולהבין את הנסיבות ההיסטוריות בהן הם נוצרו.

2. הסטודנטים ירכשו ארגז כלים בסיסי לניתוח היסטורי ותרבותי של חומר ויזואלי ותיעוד לא טקסטואלי.

3. הלומדים יתנסו בכתיבה ובקריאה ביקורתית בתחומי מדעי הרוח והחברה.

4. הלומדים יתנסו בלימוד אינטרדיסציפלינרי המשלב בין היסטוריה, לימודי תרבות ויזואלית ותקשורת.

במהלך הקורס כל סטודנט יתבקש להשתתף לפחות פעמיים בדיון בפורום המקוון אודות חומר הקריאה של השבוע הרלוונטי (2-3 משפטים).

בתום הסמסטר, הסטודנטים יבחרו תצלום שואה אחד וינתחו אותו לפי כמה שאלות מנחות ובהתאם לכלים ולדגשים שיילמדו בקורס. (5-6 עמודים)

• הסטודנטים מתבקשים לקרוא ולהכין את את קטעי הקריאה הנדרשים לשיעור.
• נוכחות - בקורס זה יש חובת נוכחות בכל השיעורים, שתיבדק מדי שיעור. תלמיד שייעדר מעל שתי הרצאות ללא סיבה מוצדקת לא יורשה להגיש עבודה, ולא יקבל ציון בקורס.

אין דרישות קדם.

1) עופר אשכנזי, " זיכרון יהודי של עבר גרמני: יהודים מצלמים את גרמניה בתקופת הרייך השלישי", ציון פ"ו [ב], תשפ"ה, עמ' 293-263.

2) ז'ורז' דידי הוברמן, דימויים למרות הכל, הקיבוץ המאוחד, 2019, עמ' 57-27.

3) סוזן זונטג, הצילום כראי התקופה, עם-עובד, 2008, עמ' 30-7.

4) יהודית לוין ודניאל עוזיאל, "אנשים רגילים ותצלומים חריגים", יד ושם קובץ מחקרים כ"ו (תשנ"ח), עמ' 220-201.

6) דן פורת, הילד: מסע בעקבות תצלום, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013, עמ' 24-13, 236-227.  

7) נינה שפרינגר-אהרוני, "תצלומי גטאות מתקופת השואה כתיעוד היסטורי", ההקדמה לאנציקלופדיה של הגטאות, יד ושם, 2013.

8) בלה גוטרמן ונינה שפרינגר-אהרוני, הסוף! : שידלובייץ מבעד לעיניו של צלם גרמני, יד-ושם, 2008, עמ' 50-12.

13) Cornelia Brink, "Secular Icons: Looking at Photographs from Nazi Concentration,” History & Memory 12, [1] (2000), pp. 135-150.

14) Tal Bruttmann, Christoph Kreutzmüller, and Stefan Hördler, "The ‘Auschwitz Album’: Between Object and Historical Document," Vingtième Siècle: Revue d'histoire 139 [3] (2018), pp. 22-44

13) Susan A. Crane, "Choosing not to look: Representation, Repatriation and Holocaust Atrocity Photography," History and Theory 47 [3] (2008), pp. 309-330

14) Marianne Hirsch, “Surviving Images: Holocaust Photographs and the Work of Postmemory,” The Yale Journal of Criticism 14 [1] (2001), pp. 5-37

15)Andrea Löw, "Documenting as a ‘Passion and Obsession’: Photographs from the Lodz (Litzmannstadt) Ghetto," Central European History 48 [3] (2015), pp. 387-404

16) Janina Struk, Photographing the Holocaust: Interpretations of the Evidence, (Routledge, 2004), pp. 67-95

16( Yechiel Weizman, “The Afterlife of the Barefoot Rabbi and the Making of an Iconic Holocaust Photograph,” in Ofer Ashkenazi and Thomas Pegelow Kaplan (eds.), Rereading Jewish History and Memory Through Photography (SUNY Press, 2025) [Forthcoming]