הקורס יעסוק בשלבים הראשונים של תנועת החסידות ויבחן את תהליכי התגבשותה וצמיחתה על רקע המציאות הפוליטית והגיאוגרפית שבה התנהלו חייהם של בני החברה היהודית המסורתית במזרח אירופה במאה השמונה עשרה. הקורס יתמקד בדורות הראשונים של החסידות עד לעשורים הראשונים של המאה התשע עשרה. תשומת לב מיוחדת תינתן לשאלות בעלות אופי היסטורי-חברתי: דמותו ההיסטורית של הבעש"ט, תורת הצדיק ובעיית ההנהגה, החצר החסידית בראשיתה, דרכי התפשטותה של החסידות ומאבקים בינה לבין תנועות אחרות ובינה לבין עצמה, תרבות הספר החסידי, משיחיות ומיסטיקה ועוד.
בקורס נלמד את הנרטיב החדש על התפתחותה של החסידות, כפי שהוא מוצג במחקר בשנים האחרונות. נראה כיצד תנועה דתית רוחנית חדשה מתפתחת בתוך הקשרים ההיסטוריים שונים וכיצד היא משקפת תמורות בחברה היהודית במזרח אירופה בעת החדשה.
הכרת הקונטקסט ההיסטורי של החסידות. יכולת קריאה במקורות ראשוניים מסוגים שונים. פיתוח יכולות קריאה ביקורתית של מחקרים מגוונים. רכישת מתודולוגיה להגדרה מוחדשת של אירועים היסטוריים. איתור מקורות ומחקרים במאגרי מידע ייעודיים.
לקראת כל שיעור נקרא מאמרים מרכזיים לפי סדר כרונולוגי, על התלמידים להגיע מוכנים לשיעור לאחר קריאת המאמרים. בשיעור עצמו נדון בסוגיות היסטוריוגרפיות ונעמיק בקריאת מקורות מסוגים שונים: אגרות, דרשות, מקורות ארכיונים, הגיוגרפיה, ספרי פולמוס ועוד. נכיר את הבעיות המתודולוגיות הייחודיות לחקר החסידות ונפתח את החוש ההיסטורי-ביקורתי.
ידע
מיומנויות
** ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה
נוכחות מלאה והשתתפות פעילה. קריאת מחקרים לקראת כל שיעור. הצגת נושא העבודה הסמינריונית בפני הכיתה. עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.
תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:
קריאת רקע במהלך הסמסטר:
Antony Polonsky, The Jews in Poland and Russia: vol. 1, 1350 to 1881, Oxford 2010, pp. 183-222
David Biale et all., Hasidism: A New History, Princeton 2017, pp. 17-103
גרשון דוד הונדרט, גאולה קטנה ומעט כבוד: החברה היהודית בפולין-ליטא במאה השמונה עשרה, ירושלים תשס"ח, עמ' 211-127.
משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות, ירושלים תש"ס, עמ' 86-41.
Adam Teller, “Hasidism and the Challenge of Geography: The Polish Background to the Spread of the Hasidic Movement,” AJS Review 30 (2006), pp. 1–30.
‘Hasidism: Historical Overview,’ The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, New Haven: Yale University Press, 2008, pp. 659-670
גרשם שלום, 'דמותו ההיסטורית של ר' ישראל בעל שם טוב', השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, ירושלים תשס"ט, עמ' 138-106.
משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות, ירושלים תש"ס, עמ' 20-13; 234-206.
עמנואל אטקס, בעל השם: הבעש"ט מאגיה מיסטיקה, הנהגה, ירושלים תש"ס, עמ' 162-122; 275-265.
Moshe Rosman, "Hebrew Sources on the Baal Shem Tov: Usability vs. Reliability." Jewish History 27 (2013), pp. 153-169
גרשם שלום, '"דבקות" או "התקשרות אינטימית" עם אלהים בראשית החסידות', השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, ירושלים תשס"ט, עמ' 258-237.
ציפי קויפמן, בכל דרכיך דעהו: תפיסת האלוהות והעבודה בגשמיות בראשית החסידות, רמת גן תשס"ט, עמ' 43-27.
עמנואל אטקס, בעל השם, עמ' 216-173.
יוסף וייס, 'חבורת פנאומטיקנים קדם-חסידית', צדיק ועדה, עמ' 105-93.
שמעון דובנוב, תולדות החסידות, תל אביב תש"ך, עמ' 36-1.
בן ציון דינור, במפנה הדורות, ירושלים תשט"ו, עמ' 227-81.
Ze’ev Gries, “Hasidism: The Present State of Research and Some Desirable Priorities,” Numen 34 (1987), pp. 97–108, 180–213
עמנואל אטקס, 'חקר החסידות – מגמות וכיוונים', מדעי היהדות 31 (תשנ"א), עמ' 21-5.
קריאת חובה: עדה רפפורט אלברט, 'החסידות אחרי שנת 1772: רצף מבני ותמורה', בתוך: צדיק ועדה (דוד אסף, עורך), ירושלים תשס"א, עמ' 272-210.
בנימין בראון, ׳עלייתו של המגיד ממזריטש להנהגת התנועה החסידית (1772-1760)׳, ציון פז (תשפ"ב), עמ׳ 101-37.
אברהם יצחק גרין, 'סביב שולחן המגיד: צדיק, מנהיגות ופופולריזציה בחוגו של ר' דב בער ממזריטש', ציון עח (תשע"ג), עמ' 106-73.
עמנואל אטקס, תנועת החסידות בראשיתה, תל אביב 1988, עמ' 67-57.
יוסף וייס, 'ראשית צמיחתה של הדרך החסידית', בתוך: אברהם רובינשטיין (עורך), פרקים בתורת החסידות ובתולדותיה, ירושלים תשל"ח, עמ' 181-122.
אברהם יצחק גרין, 'טיפולוגיה של מנהיגות והצדיק החסידי', צדיק ועדה, ירושלים תשס"א, עמ' 444-422.
עמנואל אטקס, 'הצדיק: זיקת גומלין בין דפוס חברתי למשנה רעיונית', במעגלי חסידים: קובץ מחקרים לזכרו של פרופסור מרדכי וילנסקי, ירושלים תש"ס, עמ' 297-287.
עמנואל אטקס, 'ה"חצר" החסידית בשלביה הראשונים', חוט של חן, ירושלים תשע"ג, עמ' 246-227.
חביבה פדיה, "להתפתחותו של הדגם החברתי-דתי כלכלי בחסידות: הפדיון, החבורה והעליה לרגל", בתוך: דוד אסף (עורך), צדיק ועדה: היבטים היסטוריים וחברתיים בחקר החסידות, ירושלים תשס"א, עמ' 397-343.
עמנואל אטקס, 'הגר"א וראשית המאבק בחסידות', יחיד בדורו: הגאון מווילנה – דמות ודימוי, ירושלים תשנ"ח, עמ' 108-84.
יהושע מונדשיין, 'הגר"א וחלקו במלחמתה של וילנה בחסידים', צדיק ועדה, ירושלים תשס"א, עמ' 331-297.
Allan Nadler, The Faith of the Mithnagdim: Rabbinic Responses to Hasidic Rapture, Baltimore 1999
רבקה ש"ץ אופנהיימר, החסידות כמיסטיקה: יסודות קוויאטיסטיים במחשבה החסידית במאה הי"ח, ירושלים תשכ"ח, עמ' 167-157.
משה אידל, החסידות בין אקסטאזה למאגיה, ירושלים ותל אביב תשס"א, עמ' 324-316.
זאב גריס, ספר סופר וסיפור בראשית החסידות: מן הבעש"ט ועד מנחם מנדל מקוצק, תל אביב תשנ"ב, עמ' 46-17.
גרשם שלום, 'נטרול היסוד המשיחי בראשית החסידות', השלב האחרון, עמ' 315-280.
ישעיה תשבי, 'הרעיון המשיחי והמגמות המשיחיות בצמיחת החסידות', ציון לב (תשכ"ז), עמ' 41-1.
Moshe Idel, 'Multiple Forms of Redemption in Kabbalah and Hasidism', JQR, 101, 1 (2011), pp. 27–70
שמואל אטינגר, 'ההנהגה החסידית בעיצובה', בין פולין לרוסיה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 199-189.
חנא שמרוק, הקריאה לנביא: מחקרי היסטוריה וספרות, עורך: ישראל ברטל, ירושלים תש"ס, עמ' 77-33.
דוד אסף, '"שיצא שמועה שבא משיח בן דוד": אור חדש על עליית החסידים בשנת תקל"ז', ציון סא (תשנ"ו), עמ' 346-319.
עמנואל אטקס, תנועת החסידות בראשיתה, תל אביב תשנ"ח, פרק יב, עמ' 128-120.
משה אידל, החסידות בין אקסטזה למאגיה.
משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות, עמ' 205-187.
עמנואל אטקס, בעל השם, עמ' 265-217.
עמנואל אטקס, בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד, ירושלים תשע"ב, עמ' 98-23; 224-143.
אברהם יצחק גרין, בעל היסורים: פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב תשס"א, עמ' 175-35.
צבי מרק, מגילת סתרים, החזון המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, רמת גן תשס"ו.
רפאל מאהלר, החסידות וההשכלה בגליציה ובפולין הקונגרסאית במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה: היסודות הסוציאלים והמדיניים, מרחביה 1961.
שמואל ורסס, 'החסידות בעיני ספרות ההשכלה: מן הפולמוס של משכילי גליציה', הדת והחיים, ירושלים תשנ"ג, עמ' 63-45.
“Moshe Rosman, ‘Hasidism as a Modern Phenomenon: The Paradox of Modernization without Secularization,” Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts 6 (2007), pp. 215–224.