התנ"ך מהווה השראה לעם היהודי ולעולם כולו לאורך אלפי שנים, ובכל דור הוא מקבל משמעויות ופרשנויות התואמות את רוח התקופה. נעסוק בשתי סוגיות שהפכו למיתוס: עקדת יצחק כהשראה בזמנים הקשים ביותר של רדיפה והקרבה, ויציאת מצרים כאב הטיפוס של חירות וגאולה. העיסוק בסיפורים על עקדת יצחק ועל יציאת מצרים חורג מגבולות התנ"ך ופרשנותו, ונוגע לתפילה, להגות, לתרבות ולאומנות כשבכולם הוא נתפס כחוויה לאומית מכוננת. אחרי לימוד הפרקים המקראיים, נפנה ליחס שקיבל הסיפור בהמשך התנ"ך ובפרשנות לדורותיה, ונדון בהתפתחות מרכיבי הסיפור שהפכו אותו למיתוס. נעסוק במקומו של הסיפור המקראי בתרבות היהודית לדורותיה, בעיקר דרך נקודת המבט של פירושים, תפילות ויצירות אומנות. לסיום, נעסוק במקומו של הסיפור המקראי בתרבות הישראלית המודרנית, בעיקר דרך נקודת המבט של יצירות תרבות, ספרות ואומנות.

מטרת הקורס ללמוד לעומק את הסיפורים המקראיים על עקדת יצחק ויציאת מצרים, ולעמוד על המרכיבים שהפכו אותם לסיפורים מכוננים לאורך הדורות. נעמוד גם על הקשיים והשאלות שהסיפורים מעלים, ומתוך כך על הפרשנות הרחבה שניתנה להם, ועל הפולמוסים שהתעוררו בעקבותיהם.

ידע

הלומדים ינתחו את מהלך הסיפור המקראי, המבנה, עיצוב הדמויות והמסרים.

1. הלומדים יכירו את ההקשר המקראי של הסיפור ואת המגמות הרעיוניות שהוא משקף.
2. הלומדים ילמדו לזהות מגמות פרשניות שונות ויבינו הבסיס של כל אחת מהן בכתובים לצד ההקשר ההיסטורי הייחודי לה.
3. הלומדים יזהו את מקורות ההשראה המקראיים במקורות וביצירות מאוחרים לתנ"ך, ויעמדו על מקומו המרכזי של התנ"ך השפה ביצירת הזהות היהודית לדורותיה.

מיומנויות

1. הלומדים יתנסו בלמידה רב-תחומית: מקרא, מנהג, ספרות ואומנות וילמדו לזהות את המאפיינים של כל אחד מסוגי הספרות השונים.
2. הלומדים ישוו בין הסיפור המקראי ובין השתקפותו במקורות השונים, וילמדו להעריך כיצד ההבדלים מבטאים את המסר של כל אחד מהמקורות השונים.
3. הלומדים יישמו באופן עצמאי את הנלמד, תוך איתור מקור או יצירה לבחירתם, השוואתם לסיפור המקראי, והבנת המסרים העולים מהם.

ערכים

הלומדים ידונו ברלוונטיות של המסר העולה מן המקורות ומשמעותו לדיון בסוגיות קיומיות, תוך עמידה על היסודות המבססים את הקישור, לצד המודעות למגבלות במעבר המסרים בין התקופות. 

מטרת הקורס ללמוד לעומק את הסיפורים המקראיים על עקדת יצחק ויציאת מצרים, ולעמוד על המרכיבים שהפכו אותם לסיפורים מכוננים לאורך הדורות. נעמוד גם על הקשיים והשאלות שהסיפורים מעלים, ומתוך כך על הפרשנות הרחבה שניתנה להם, ועל הפולמוסים שהתעוררו בעקבותיהם.

ידע

1. הלומדים ינתחו את מהלך הסיפור המקראי, המבנה, עיצוב הדמויות והמסרים.
2. הלומדים יכירו את ההקשר המקראי של הסיפור ואת המגמות הרעיוניות שהוא משקף.
3. הלומדים ילמדו לזהות מגמות פרשניות שונות ויבינו הבסיס של כל אחת מהן בכתובים לצד ההקשר ההיסטורי הייחודי לה.
4. הלומדים יזהו את מקורות ההשראה המקראיים במקורות וביצירות מאוחרים לתנ"ך, ויעמדו על מקומו המרכזי של התנ"ך השפה ביצירת הזהות היהודית לדורותיה.

מיומנויות

1. הלומדים יתנסו בלמידה רב-תחומית: מקרא, מנהג, ספרות ואומנות וילמדו לזהות את המאפיינים של כל אחד מסוגי הספרות השונים.
2. הלומדים ישוו בין הסיפור המקראי ובין השתקפותו במקורות השונים, וילמדו להעריך כיצד ההבדלים מבטאים את המסר של כל אחד מהמקורות השונים.
3. הלומדים יישמו באופן עצמאי את הנלמד, תוך איתור מקור או יצירה לבחירתם, השוואתם לסיפור המקראי, והבנת המסרים העולים מהם.

ערכים

הלומדים ידונו ברלוונטיות של המסר העולה מן המקורות ומשמעותו לדיון בסוגיות קיומיות, תוך עמידה על היסודות המבססים את הקישור, לצד המודעות למגבלות במעבר המסרים בין התקופות. 

הקורס הוא קורס מקוון, המבוסס על למידה עצמית וביצוע מטלות. השיעורים מופיעים באתר הקורס ומסודרים לפי נושאים, ובסוף כל נושא יש משימה קצרה.

** ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה

1. הגשת כל המטלות וביצוע המשימות לאורך הקורס
2. השתתפות במפגשים הסינכרוניים: מפגש פתיחה ומפגש סיכום.
3. מבחן מסכם

אין

קריאת החובה צוינה לאורך הטבלה, מקורות להעשרה מפורטים להלן:

חלק א: עקדת יצחק

עיון בפשוטי המקראות

         אבישור י', "סיפור עקידת יצחק: תבניתו, זיקתו לסיפור יציאת אברהם מחרן ורקעו הכנעני", דותן (תשנ"ג), עמ' 91- 106.

בן נון י', פרקי האבות: עיונים בפרשיות האבות בספר בראשית, אלון שבות תשס"ג, עמ' 100- 118.

גרוסמן י', אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב תשע"ד, עמ' 300- 333

יעקבס י', "ויאמר הנני"- דמותו של אברהם בפרשת העקדה', בתוך: א' בזק (עורך), בראש השנה יכתבון: קובץ מאמרים על ראש השנה, אלון שבות תשס"ג. עמ' 119- 132.

מונדשיין א', "עקדת יצחק - בין אמונה לתהייה", בית מקרא 44 (תשנט), עמ' 107-118 .

סימון א', "אברהם המקראי- ברכת הניגודים", בתוך: חלמיש מ', כשר ח' וסילמן י' (עורכים), אברהם אבי המאמינים: דמותו בראי ההגות לדורותיה, רמת-גן תשס"ב, עמ' 41- 46.

עמנואלי י"מ, ספר בראשית- הסברים והארות, תל אביב תשל"ח .

J. Jacobs, "Willing Obedience with Doubts: Abraham at the Binding of Isaac", VT 60 (2010), 546-559.

היחס לעקדה בתרגום ובמדרש

אלבוים י', "עוד על אגדות העקדה", מחקרי ירושלים בספרות עברית ט (תשמ"ו), עמ' 341- 356.

אפרתי י"א, פרשת העקדה - המקראות ומדרשי האגדה של חז"ל כפשוטם, פתח תקווה תשמ"ג.

יסיף ע', עקדת יצחק- מחקרים בהתפתחותה של מסורת ספרותית, ירושלים תשל"ח.

שנאן, א', 'עקדתיה יצחק: עקדת יצחק בראי התרגום הארמי', בתוך: י' רוזנסון  וב' לאו (עורכים), עקדת יצחק לזרעו: מבט בעין ישראלית, תל-אביב, תשס"ג, עמ' 204-197.

שפיגל ש', "מאגדות העקדה", ספר היובל לאלכסנדר מארכס, ניו יורק תש"י, חלק עברי, עמ' תעא- תקמז
 

העקדה כמודל למסירות נפש ומקומה של העקדה בסידור התפילה

אליצור ש', שירה של פרשה: פרשות התורה בראי הפיוט, ירושלים תשנ"ט עמ' 41- 52

אליצור, ש' - 'עקדת יצחק: בבכי או בשמחה? השפעת מסעי הצלב על הסיפור המקראי בפיוטים', עט הדעת א (תשנ"ז), עמ' 15-3

כהן, ג"ח, 'עקדת יצחק באספקלריה מדרשית-ספרותית', בתוך: י' רוזנסון  וב' לאו (עורכים), עקדת יצחק לזרעו: מבט בעין ישראלית, תשס"ג, תל-אביב, עמ' 195-175.

שותפים נסתרים: שרה וישמעאל

גרסיאל ב"ש, מקרא, מדרש וקוראן: עיון אינטרטקסטואלי בחומרי סיפור משותפים, תל אביב תשס"ז, עמ' 74- 95.

סימון א', "גירוש ישמעאל: העקדה שקדמה לעקדת יצחק", בקש שלום ורדפהו, תל אביב תשע"ב, עמ' 56- 59.

שפירא א', עקבות פולמוס אנטי- מוסלמי בתגום המיוחס ליונתן לפרשת העקדה תרביץ נד (חוברת ב תשמ"ה), עמ' 293- 296.

שפרבר, ד', 'ובכי האם יחי לעולמים – שרה באומנות הישראלית', בתוך: י' רוזנסון  וב' לאו (עורכים), עקדת יצחק לזרעו: מבט בעין ישראלית, תל-אביב, תשס"ג, עמ' 255-241.

מקומה של העקדה ביצירה העברית החדשה

אוארבך א', 'צלקתו של אודיסיאוס', בתוך: א' אוארבך, מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב, ירושלים, תשי"ח, עמ' 19-3.

זבה- אלרן צ', זיכרונות חדשים: אסופת האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני, ירושלים תשע"ז. עמ' 208- 218

ירושלמי ח"י, זכור: היסטוריה יהודית וזיכרון יהודי (תרגם: ש' שביב), תל-אביב 1982 (תרגום עברי תשמ"ח), עמ' 48-21

כהן בלס ג', עקידת יצחק באמנות הדורות, אתר דעת

נגיד, ח', 'שתי עקדות: יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל: צמד מראות בהן משתקפות בבואות זהותנו' (פרק בספר), גג: כתב-עת לספרות, 32 (2014), עמ' 82-73.

סילברמן א', עקידת יצחק באומנות הארץ ישראלית- מקראנט

סימון א', 'מעמד המקרא בחברה הישראלית: ממדרש לאומי לפשט קיומי', יריעות א (תשנ"ט), עמ' 35-7.

קרטון-בלום ר', 'סיפור כמאכלת – עקדה ושירה', תל-אביב, תשע"ג.

שקד מ', לנצח אנגנך- המקרא בשירה העברית החדשה- עיון, תל אביב, תשס"ה. עמ' 109 –159.

שקד מ', לנצח אנגנך- המקרא בשירה העברית החדשה- אנתולוגיה, תל אביב, תשס"ה. עמ' 92- 115. 

Koller, A., Unbinding Isaac: The Significance of the Akedah for Modern Jewish Thought, Philadelphia & Nebraska 2020.

חלק ב: יציאת מצרים

ראשיתו של השעבוד

אביעוז מיכאל, 'מדוע נשתעבדו בני ישראל במצרים?', מורשתנו יד (תש"ס), 213 – 220

כסלו איתמר, 'מניין בני ישראל הבאים מצרימה: מסורת ונוסח', איגוד א (תשס"ח), 143 -159

ליבוביץ' נחמה, עיונים חדשים בספר שמות: בעקבות פרשנינו הראשונים והאחרונים, ירושלים תשל"ח, עמ' 23- 27

סבתו דוד, 'ותהי הארץ לפרעה' – שרשו של שיעבוד מצרים', מגדים נב (תשע"א), 41- 57

סמט אלחנן, גזירות פרעה, עיונים בפרשות השבוע, סדרה ראשונה, תל אביב תשס"ט, עמ'

דמותו של משה והשתקפותה בפרשנות לאורך הדורות

הולדת משה ויציאתו אל אחיו:

אברמסון שרגא, 'השם משה (שמות ב, י)',  לשוננו מ (תשל"ו), 54 -56

ברמן יהושע, ״מעשי משה סימן לישראל: משה כבבואה לעם ישראל בספר שמות (ב-ד), בתוך: אביעוז מיכאל עסיס אליהו ושמש יעל (עורכים), זר רימונים, רמת גן תשע"ג, 20- 39

טויטו אלעזר, 'דרכו של רש"י בשימושו במדרשי חז"ל: עיון בפירוש רש"י לשמות א, ח-כב', טללי אורות, ט (תש"ס), 51 -78

טי דוד, 'משה - הילד והאיש', מגדים כב, (תשנ"ד), 42-30

פולק פרנק, 'ייעודו של משה: חינוך, מבחן והשתלשלותו של סיפור', בתוך: אביעוז מיכאל עסיס אליהו ושמש יעל (עורכים), זר רימונים, רמת גן תשע"ג, 40 -60

שנאן אביגדור, 'בין קידוש השם למיתת בית דין: עמדות שונות בספרות היהודית הקדומה כלפי סיפור משה והמצרי', בתוך: גפני ישעיהו ורביצקי אביעזר (עורכים): קדושת החיים וחירוף הנפש, ירושלים תשנ"ג, 55 -68

G.W. Coats, “Moses in Midian”, JBL 92 (1973), 3-10

מעמד הסנה:

בן נון יואל, "הוויה פעילה וקיומית במקרא – פירושו הלשוני של שם ה'", מגדים ה (תשמ"ח), 7- 23

בן נון יואל, 'מאבק הזהות של משה', מגדים נ (תשס"ט), 21 -37

נהר אנדרה, 'משה והסנה', הגות במקרא א (תשל"ד), 151 -162

סגל משה צבי, "גילויו של שם הוי"ה" תרביץ 12 (תש"א), 97- 108

מקומן של הנשים בהצלת משה:

אליצור ברכה, דיוקן בשביל הדורות: דמויות מקראיות מהתנ"ך ועד לספרות חז"ל, רמת גן תשפ"א. עמ' 97- 119, עמ' 477- 501

מאלי יעל, "הנשים הגיבורות של ספר שמות באומנות היהודית", אומנות כפרשנות א, תל אביב תשע"ח

מזור לאה, "פריון ונשים בעיצוב ראשית ישראל במצרים: עיון ספרותי-רעיוני בשמות א-ב", מסכת ז (תשס"ח), 9 -28

פרדס אילנה, 'ציפורה וחתן הדמים- נשים כמיילדות בספר שמות', תאוריה וביקורת 7 (1995), 89 -98

עשר המכות

גרינברג משה, 'אמנות הסיפור והעריכה בפרשת המכות (שמ' ז'-י"א)', בתוך: אופנהיימר בנימין (עורך),  המקרא ותולדות ישראל, תל-אביב תשל"ב, 65- 75

קהת ברוך, "ביד חזקה שתיים, שתי  מגמות בסיפור יציאת מצרים" מגדים ד (תש"ן), 9- 20

Y. Grossman, “The Structural Paradigm of the Ten Plagues Narrative and the Hardening of Pharaoh’s Heart”, VT 64 (2014), 588-610

*     אלתרמן נתן, שירי מכות מצרים, תל אביב תש"ד

גוברין נורית, 'מצרים בספרות העברית של הדורות האחרונים, דפים למחקר בספרות ב (תשמ"ה), 257- 280

חבר חנן, 'ביקורת הקריאה הלאומית : אנלוגיה היסטורית ואלגוריה לאומית בשירת נתן אלתרמן בתקופת השואה', בתוך: גינוסר פינחס (עורך), עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות היישוב, הציונות ומדינת ישראל, באר שבע תשנ"ח, 449- 497

לאור דן, אלתרמן: ביוגרפיה, תל אביב תשע"ג, עמ' 291- 300

שביד אליעזר, 'שירי עיר נצורה: על שירי מכות מצרים מאת נ. אלתרמן', בתוך: זיוה שמיר וצבי לוז (עורכים), הפואמה המודרניסטית בשירת אלתרמן, רמת גן תשנ"א, 109- 124.

שביט עוזי, שירה מול טוטליטריות: אלתרמן ו'שירי מכות מצרים', חיפה תשס"ג

יציאת מצרים בהמשך המקרא ובפרשנות

אלגביש דוד, 'יציאת מצרים בראי התיעוד המצרי', מחקרי חג 5 (תשנ"ד), 96 – 105

בן דור יהודה, 'זיכרונות, תמונת עולם וזהויות', בתוך: יותם בנזימן (עורך) משחקי זיכרון: תפיסות של זמן וזיכרון בהגות היהודית, ירושלים תשס"ח, 29- 50

הופמן יאיר, יציאת מצרים באמונת המקרא, תל אביב תשמ"ג

ולפיש אברהם, 'גאולה לאומית או דתית: ניתוח רעיוני וחינוכי של מדרש', דרך אגדה א (תשנ"ח), 24 -57

יפת שרה, 'היבטים אחדים של הגדרת הזהות בימי בית שני: מסורת יציאת מצרים ותפיסת הבחירה', מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל ב (תשנ"ב), 37 -61

שריר אברהם ישראל, 'כיצד היא גאולתם של ישראל?: עיון בדברי רש"י ורמב"ן', חמדת הארץ ד (תשס"ו), 305 -321

Y. Zakovitch, "And You Shall Tell Your Son”: The Concept of the Exodus in the Bible, Jerusalem, 1991

קריעת ים סוף ושירת הים

בורנשטין אהרן, 'קריעת ים סוף', מגדים כג (תשנ"ה), 103- 107

זקוביץ יאיר, "לגוזר ים סוף לגזרים": מה לאברהם ולקריעת ים סוף?  ', קריעת ים סוף – חוג בית הנשיא (תשנ"ז), 15 -21

ליל הסדר וההגדה של פסח- יציאת מצרים שבכל דור ודור

עיצוב ההגדה של פסח והוויכוח היהודי נוצרי:

הנשקה דוד, מה נשתנה: לילה הסדר בתלמודם של חכמים, ירושלים תשע"ו

ספראי שמואל וספראי זאב, הגדת חז"ל, ירושלים תשנ"ח

וולצר מיכאל, יציאת מצרים כמהפכה, תרגום: שושנה צינגל, תל אביב תשנ"ג

יובל ישראל, 'הפוסחים על שתי הסעיפים: ההגדה של פסח והפסחא הנוצרית', תרביץ סה (תשנ"ו), 5- 28

מאייר ברברה, 'זיכרון ומוסר: האתגר לנצרות', בתוך: יותם בנזימן (עורך) משחקי זיכרון: תפיסות של זמן וזיכרון בהגות היהודית, ירושלים תשס"ח, 153- 162

פרידלנד בן ארזה שרה, יהי- מילים כמעשים, ירושלים תשע"ה, עמ' 130- 191

רוזן-צבי ישי, ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל, מודיעין תשפ"ג, עמ' 137- 160

תבורי יוסף, פסח דורות: פרקים בתולדות ליל הסדר, תל אביב תשנ"ט

M. M. Epstein, The Medieval Haggadah: Art, Narrative, Religious, and Imagination, yale 2011

M. Friedman, ‘The Four Sons of the Haggadah and the Ages of Man’, Journal of Jewish Art 11 (1985) 16-40

יציאת מצרים בתנועה הציונית ובישראל המודרנית:

כהן מרדכי דוד (עורך), הלילה הזה כולו שירה: שירה ישראלית המתכתבת עם ההגדה ועם יציאת מצרים, ירושלים תשע"ו

ערן עמירה, 'המשותף להגדה הקיבוצית ולמגילות העדות של אבא קובנר', החינוך וסביבו מ (תשע"ח), 9- 38

צימרמן בארי וצבן יאיר, 'פסח', בתוך: יובל ירמיהו (עורך), זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני, כרך ד, 389- 397

שוע (פאוסט) צבי (עורך), אל ארץ חדשה אתה עובר- ההגדה הקיבוצית של פסח, בית השיטה תשע"א

יציאת מצרים כתהליך גאולה אישי

יעקובסון יורם, אמת, אמונה וקדושה: אסופת מאמרים בקבלה ובחסידות, תל אביב תשע"ח, עמ' 357- 397, 463- 479

ניר אלחנן, היום אתם יוצאים: עיוני דעת ולב לחג החירות ולכל השנה, תל אביב תשפ"ב, עמ' 49- 60

סגל אברהם, 'על ההתחדשות בכתבי ר' יהודה אריה ליב מגור וממשיכיו', דעת 70 (תשע"א), 49- 80

שטרנגר גבריאל, מסע אל החירות: ליל הסדר כתהליך צמיחה- קבלה, חסידות, פסיכואנליזה, ירושלים תשס"ד, עמ' 63- 72