את ההזדמנויות והאיומים שמציבה הבינה המלאכותית משווים רבים למהפכה התעשייתית. קורס זה סוקר את השינויים מרחיקי הלכת שחולל התיעוש באירופה ובעולם, תוך ניפוץ מיתוסים, תיקון טעויות נפוצות והחזרת שיפוטים גורפים לפרופורציה. נתחיל בעולם הישן של בעלי המלאכה ונמשיך למהפכות שאִפשרו מנועי קיטור, מכונות, רכבות ושאר טכנולוגיות חדשות. נבחן כיצד התיעוש עיצב עולמות חדשים של עבודה, ידע ופוליטיקה. לבסוף, נשאל האם הדיגיטציה, האוטומציה והבינה המלאכותית מבשרות על מהפכה תעשייתית שלישית – ואולי אף רביעית. הקורס מתמקד באירופה, אך בשל אופיו הגלובלי של התיעוש, ינדוד לעיתים גם אל מעבר לה.

ידע

1. הלומדים יתארו את שלבי ההתפתחות של המהפכה התעשייתית באירופה ובאזורים נוספים.
2. הלומדים יסבירו את התנאים הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים שאפשרו את התיעוש.
3. הלומדים יזהו את ההבדלים בין גלים שונים של תיעוש ואת ההבדלים בין אזורים שונים.
4. הלומדים יבהירו את הקשרים בין תיעוש לבין מגמות גלובליות כמו אימפריאליזם, הגירה, ומדיניות רווחה.

מיומנויות

1. הלומדים יתרגלו קריאה ביקורתית של טקסטים תאורטיים ומחקריים באנגלית ובעברית.
2. הלומדים ישוו בין מקרים היסטוריים של תיעוש במדינות שונות, ויזהו דמיון ושוני בדפוסי השינוי.
3. הלומדים יפתחו יכולת להציג תהליכים היסטוריים בצורה תמציתית ובהירה בכתב ובעל פה.

ערכים

1. הלומדים יגבשו הבנה מורכבת ולא רומנטית של ״קִדמה״ טכנולוגית וכלכלית.
2. הלומדים יעסקו בשאלות מוסריות וחברתיות שמעוררות מהפכות תעשייתיות בעבר ובהווה.

** ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה

הנוכחות בקורס זה היא חובה. היעדרות מעל שני מפגשים (אחרי תקופת השינויים) ללא אישור תמנע קבלת ציון סופי בקורס. חובות הקריאה השבועיות כוללות ספרות מחקרית ומקורות ראשוניים. הרוב המוחלט של חומרי הקריאה זמין בעברית.

הציון יינתן על בסיס מבחן אמצע ובחינה מסכמת. החומר למבחן האמצע הוא חומרי הקריאה של שבועות 3, 5 ו-7. מבחן האמצע יהיה בפורמט של בחינת בית קצרה. המבחן המסכם יערך כמפורט בלוח הבחינות; הוא יהיה בנוי כך שניתן יהיה לעבור את הבחינה מבלי להתייחס לחומר שעליו כבר נבחנתם בבחינת האמצע. לפני הבחינה, תוכלו לתרגל כמה שאלות כבוחן מיטיב. משקל הבוחן המיטיב הוא 10%, אך הוא יכול רק להעלות לכם את הציון הסופי ולא להוריד לכם אותו.

אין דרישות קדם.

רשימת חובה לקריאה:

1. Jan de Vries, “The Industrial Revolution and the Industrious Revolution,” The Journal of Economic History 54, no. 2 (1994): 249–70.
2. אמירה עופר ויואל מוקיר, כלכלה במבחן הזמן: סוגיות בהיסטוריה כלכלית, כרך א׳ (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2017).
3. ניאל קישטיני, היסטוריה של הכלכלה לצעירים מכל הגילים (תל אביב: עליית הגג, 2020).
4. מונטסקייה, ״נאום על המניעים הצריכים לעוררנו לשקוד על המדעים,״ בתוך האדם המשתחרר: הנאורות והמהפכה הצרפתית – מבחר מקורות, ערך דניס שרביט (ירושלים: כרמל, 2013), 77-81.
5. גור אלרואי, המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית, 1875-1924 (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2008).
6. שולמית וולקוב, גרמניה ויהודיה: היסטוריה אחרת (כרמל: ירושלים, 2022).
7. ישי לנדא, שורשי הפשיזם האירופי: 1945-1789, כרך ב׳ (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2016).
8. בן-עמי שילוני, יפן המודרנית: תרבות והיסטוריה, מהדורה מתוקנת ומורחבת (תל אביב: שוקן, 2002).
9. Tara Zahra, Against the World: Anti-Globalism and Mass Politics Between the World Wars (New York: W. W. Norton, 2023).
10. Thomas Rid, Rise of the Machines: A Cybernetic History (New York: W. W. Norton, 2016).