בשיאה שלטה האימפריה הבריטית על חמישית מהעולם. מדוע החלו האנגלים לצאת מגבולותיהם? מה אפשר להם לכבוש כל כך הרבה? במה נבדלו נתינים קולוניאליים מאזרחים בריטיים? האם האימפריה הייתה רווחית לבריטניה? מדוע הסוף היה כל כך אלים? האם האימפריה היא באמת ״אם כל חטאת״? קורס מבואי זה יציג בפני הסטודנטים תשובות לשאלות כגון אלו תוך השוואה בין בריטניה לבנות זמנה.

מטרות/תוצרי הלמידה

ידע

1. הלומדים יגדירו את מאפייני האימפריאליזם בשלבים שונים של העת החדשה.
2. הלומדים יתארו מודלים לשלטון אימפריאלי וליחסים בין המטרופול לקולוניאליות.
3. הלומדים ישוו בין האימפריה הבריטית לאימפריות אחרות בנות הזמן.
4. הלומדים יתארו את הקבוצות השונות בחברה האימפריאלית
5. הלומדים יסבירו את התהליכים שאפשרו את התרחבות האימפריאליזם ואת קצו.

מיומנויות

1. הלומדים ינתחו את נקודות המבט שמשפיעות על כתיבת ההיסטוריה.
2. הלומדים יעריכו ויכוחים בין חוקרים ויגבשו דעה בוויכוחים אלו.
3. הלומדים יקשרו בין היסטוריה מקומית, אימפריאלית ועולמית.

ערכים

1. הלומדים יפתחו רגישות לנקודות מבט שונות.
2. הלומדים יפתחו רגישות ליחסים המורכבים שבין תהליכים כמו אלימות ופיתוח כלכלי, שעבוד ודמוקרטיה.

הנוכחות בקורס זה היא חובה. היעדרות מעל שני מפגשים (אחרי תקופת השינויים) ללא אישור תמנע קבלת ציון סופי בקורס. חובות הקריאה השבועיות נעות בין חמישה לעשרים עמודים שנותנים רקע או העמקה במקרה בוחן. למעט שלושה שבועות, הקריאה כולה בעברית.

עד סוף שבוע 6, יש להגיש ניתוח מאמר באורך 750 מילים. על הניתוח להציג את הטענה המרכזית שמעלה המאמר, את סוגי הראיות שבהן הוא משתמש ואת הערכתכם את מסקנותיו.

בסוף הסמסטר יתקיים מבחן כמפורט בלוח הבחינות. במאמר תהיינה שאלות מפורשות על המאמרים באנגלית (בלבד). לפני הבחינה, תוכלו תרגל שאלת מאמר אחת כבוחן מיטיב. הציון בבוחן המיטיב, שמשקלו 15%, יכול להעלות לכם את הציון הסופי אך לא להוריד אותו.

אין דרישות קדם. קורס מומלץ:

רשימת חובה לקריאה:

1. אלכס קרנר, על סף העת החדשה: אירופה, 1350-1600, כרך ב׳ (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2014).
2. אייל נווה, ארצות הברית: דמוקרטיה בהתהוות מתמדת (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2007).
3. דוד שולמן ויגאל ברונר, עין להודו (ירושלים: מאגנס, 2020).
4. John M. Mackenzie, “Empire and Metropolitan Cultures,” in The Oxford History of the British Empire: Volume III: The Nineteenth Century, ed. Andrew Porter (Oxford: Oxford University Press, 1999), 273–93.
5. ניאל פרגוסון, אימפריה: עלייתו וגוויעתו של הסדר העולמי הבריטי, תרגם אלחנן שפייזר (ירושלים: סלע מאיר, 2023).
6. Helen Irving, “Making the Federal Commonwealth, 1890–1901,” In The Cambridge History of Australia, eds. Alison Bashford and Stuart Macintyre (Cambridge: Cambridge University Press, 2013), 242–66.
7. נעמי חזן, נורית השמשוני-יפה ואלה קרן, קולוניאליזם ודה-קולוניזציה באפריקה (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2002).
8. מרדכי תמרקין וגליה צבר-פרידמן, צמיחת המדינות החדשות באפריקה, כרך ה׳ (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 1997).
9. Sunil Khilnani, “The British Empire Was Much Worse Than You Realize,” New Yorker, March 28, 2022.

רשימת חובה לצפייה:

10. המנדט (כאן 11, 2022).

ספרות עזר

למבוא קצר מאוד וקריא מאוד, אך בהתאם דל בפרטים:

1. Ashley Jackson, The British Empire: A Very Short Introduction (Oxford: Oxford University Press, 2013).

להעמקה בנושאים הספציפיים, כדאי להיעזר בסדרת ספרים זו:

2. The Oxford History of the British Empire, 5 vols. (Oxford: Oxford University Press, 1998).
    

גם הסדרות הבאות של האוניברסיטה הפתוחה יכולות להיות שימושיות:

1. צמיחת המדינות החדשות באפריקה: מבוא להיסטוריה של אפריקה
2. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה באפריקה