כשפצצות האטום נפלו על שתי ערים ביפן באוגוסט 1945, רבים סברו שמדובר בעידן חדש – ואולי בסוף העולם. קורס זה ישתמש באטום ובפצצת הגרעין כצוהר לסוגיות נפרדות לכאורה, ולעתים נחבאות מן העין, בהיסטוריה החברתית, הפוליטית, התרבותית והאינטלקטואלית של המאה העשרים: הפוליטיזציה של המדעים, דמוקרטיות ודיקטטורות, תנועות להגנת הסביבה וללוחמה באימפריאליזם, יחסי מעצמות ופריפריה, התגבשות ״הקהילה הבין-לאומית״, האמונה בקדמה והפחד מן האפוקליפסה. דרך התכתבויות בין מדענים לנשיאים, עדויות ניצולים, ספרות, קולנוע ותעמולה חינוכית, נשאל כיצד עיצבה האנרגיה האטומית את חיי הפרט, את המרחב הציבורי ואת יחסי הכוח הגלובליים. קורס זה, אפוא, מרחיב את היקף ההיסטוריה הגרעינית מן ההיסטוריה הצבאית והדיפלומטית ומן ההתמקדות בארה״ב.

מטרות/תוצרי הלמידה

ידע

1. הלומדים יזהו תהליכים שהפכו את האנרגיה האטומית למרכיב מכריע של הסדר העולמי במחצית השנייה של המאה ה-20.
2. הלומדים יתארו את הדרכים שבהן שיח על גרעין עיצב תפיסות של איום, קדמה, בטיחות וסיכון ואף רעיונות על נפש האדם.
3. הלומדים יבחנו את תפקידי המדענים, הממשלות והציבור הרחב בעיצוב מדיניות גרעין ובהשפעה על דעת הקהל.
4. הלומדים יכירו תהליכים כמו בניין לאום ומיצוב מקצועי, תוך שימת לב לפרספקטיבות לא-מערביות.

מיומנויות

1. הלומדים ינתחו מקורות ראשוניים מגוונים.
2. הלומדים יגבשו טיעון עצמאי המבוסס על מקורות ראשוניים ומשניים, ויציגו אותו בעל פה ובכתב.
3. הלומדים ימפו את ההקשרים הרבים שיוצאים מתופעה היסטורית אחת.

ערכים

1. הלומדים יטפחו מודעות לאחריות החברתית הכרוכה בידע מדעי ובשימוש בו.
2. הלומדים יפַתחו רגישות כלפי מנגנוני הנצחה, הדחקה והשכחה.
3. הלומדים יבחנו באור ביקורתי את יחסי הכוח הגלומים בטכנולוגיות גרעיניות, כולל מעמד, מגדר ולאום.

הנוכחות בקורס זה היא חובה. היעדרות מעל שני מפגשים (אחרי תקופת השינויים) ללא אישור תמנע קבלת ציון סופי בקורס. חובות הקריאה השבועיות נעות בין בין חמישה עמודים של מקורות ראשוניים להכנה לעשרים עמודים של קריאה שוטפת יותר מספרות משנית. בהרבה מהשיעורים נחלק בינינו את חומרי הקריאה, כך שהדיון בכיתה יהיה עשיר בפרספקטיבות שונות.

עד סוף שבוע 7, יש להגיש ניתוח מקור. ניתן לבחור בכל מהמקורות הראשוניים. על הניתוח להיות סביב ה-750 מילים, ועליו לפתח תובנה אחת על המקור: משהו שהפתיע אתכם, סתירה שאתם מזהים בו, דרך מעניינת שבה הוא מתקשר לחומר הנלמד או סותר אותו.

בסוף הסמסטר יתקיים מבחן כמפורט בלוח הבחינות. במאמר תהיינה שאלות מפורשות על המאמרים באנגלית (בלבד) – נקבע מיקוד לקראת סוף הסמסטר. לפני הבחינה, תוכלו לתרגל שתי שאלות כבוחן מיטיב שמשקלו 10% מהציון הסופי. כבוחן מיטיב, הציון יכול רק להעלות לכם את הציון הסופי ולא להוריד לכם אותו.

אין דרישות קדם.

רשימת חובה לקריאה:

1. ה׳ ג׳ ולס, העולם שוחרר מכבליו, תרגמה איילת מור (תל אביב: מרתף ספרים, 2023).
2. ג׳ון הרסי, הירושימה: סיפורם של שישה ניצולים, תרגמה דנה אלעזר־הלוי (תל אביב: אחוזת בית, 2005).
3. קרל ברוקנר, סדקו רוצה לחיות, תרגם בצלאל וכסלר (תל אביב: מסדה, 1968).
4. Matej Bor, A Wanderer in the Atom Age (Ljubljana: Dr?avna zalo?ba Slovenije, 1970).
5. Dick van Lente, “Teaching Children Confidence in a High Tech World: The Netherlands 1950-1962,” The Journal of the History of Childhood and Youth 5, no. 2 (2012): 181-191.
6. JoAnne Brown, “‘A Is for Atom, B Is for Bomb’: Civil Defense in American Public Education, 1948-1963,” The Journal of American History 75, no. 1 (1988): 68–90.
7. Sankaran Krishna, "The Social Life of a Bomb: India and the Ontology of an ‘Overpopulated’ Society,” In South Asian Cultures of the Bomb: Atomic Publics and the State in India and Pakistan, ed. Itty Abraham (Bloomington: Indiana University Press, 2009), 68–88.
8. Gisela Mateos and Edna Suárez-Diáz, “Peaceful Atoms in Mexico,” In Inside Technology: Beyond Imported Magic: Essays on Science, Technology, and Society in Latin America, ed. Eden Medina, Ivan da Costa Marques, Christina Holmes (Cambridge: MIT Press, 2014), 287–303.
9. Elisabeth Roehrlich, Inspectors for Peace: A History of the International Atomic Energy Agency (Baltimore: Johns Hopkins University Press, 2022).
10. נוויל שוט, על החוף, תרגמה דפנה לוי (תל אביב: זמורה ביתן, 1988).
11. Gabrielle Hecht, Being Nuclear: Africans and the Global Uranium Trade (Cambridge: MIT Press, 2012).
12. Svetlana Alexievich, Voices from Chernobyl: The Oral History of a Nuclear Disaster, trans. Keith Gessen (New York: Macmillan, 2015).