פעם היה ברור שכולנו היסטוריונים של מסגרות לאומיות: יש היסטוריה גרמנית וצרפתית ואמריקאית וסינית. האפנה האקדמית בשנים האחרונות דורשת מאתנו לחשוב מעבר למדינת הלאום, תוך אימוץ מסגרות עם שמות כמו היסטוריה ״טרנסלאומית״, ״בין-לאומית״, ״עולמית״ ו״גלובלית״. סמינר זה ישמש מורה נבוכים לגישות אלו ויחשוף את הלומדים למחקרים חשובים מאוד וחדשים מאוד שמייצגים אותן. כך ייחשפו הלומדים להיסטוריות של אזורים שבהם לא העמיקו, למתודולוגיות חדשות וכן לסוגיות שנמצאות בחזית המחקר.

מטרות/תוצרי הלמידה

ידע

1. הלומדים ישוו בין גישות להיסטוריה טרנסלאומית, השוואתית, עולמית וגלובלית.
2. הלומדים יאפיינו את הביקורות העכשוויות על היסטוריה לאומית ואירופוצנטרית.
3. הלומדים יסבירו את הקשיים הגלומים בשיטות הנלמדות.
4. הלומדים יתארו את התהליכים המרכזיים בהיסטוריה העולמית, בדגש על גלובליזציה.
5. הלומדים

מיומנויות

1. הלומדים ינתחו יזהו טיעונים, ישפטו את הראיות וימקמו מאמרים בשיח היסטוריוגרפי
2. הלומדים יעריכו את ההלימה שבין מטרות המחקר לבין המתודולוגיה המחקרית.
3. הלומדים ילמדו להצדיק את הבחירות המתודולוגיות שלהם, בין היתר בהתייחס לקהל היעד.
4. הלומדים יכתבו סקירה היסטוריוגרפית בעלת טיעון מוגדר.
5. הלומדים יחזקו את האנגלית האקדמית שלהם, לרבות כישורי רפרוף וקריאה מהירה. 

הנוכחות בקורס זה היא חובה. היעדרות מעל ארבעה מפגשים (אחרי תקופת השינויים) ללא אישור תמנע קבלת ציון סופי בקורס. כסמינריון, השתתפות פעילה על סמך קריאה שוטפת היא הבסיס להצלחתנו.

עיקר הציון (50%) יינתן על העבודה המחקרית. יש לבקש את אישור המרצה כדי לכתוב סמינר; ברירת המחדל היא לכתוב רפרט, אשר סוקר ומנתח עבודות (5-10 מאמרים וספרים) אשר מאירים סוגייה מסוימת או אזור מסוים מנקודת מבט טרנס-לאומית, השוואתית, עולמית או גלובלית. עבודת סמינר תתבסס על יותר מקורות ובפרט על מקורות ראשוניים, ולכן דורשת תכנון מראש.

בסמסטר א׳ ינהלו הלומדים יומן למידה שבו יכתבו באופן שוטף מחשבות, רעיונות, הארות וספקות שעלו להם במהלך הקריאה והדיונים בכיתה. את הרשומות יש להעלות לאתר הקורס באופן שוטף – לפחות שש פעמים במהלך הסמסטר. את היומן השלם יש להגיש בעריכה קלה עד השבוע האחרון של הסמסטר. התוצר הסופי יהווה 25% מהציון; לא יינתן ציון למי שלא יעלה רשומות באופן שוטף.

בסמסטר ב׳, הלומדים ישתתפו בסדנאות כתיבה. כל סדנה תיפתח בסבב הצגות בזק של תוצר הכתיבה המבוקש (עד 5 דקות) ואחריה, בקבוצות, יתנו הלומדים משוב זה לזה לקראת המשך הכתיבה. הלומדים יקבלו משוב מן המרצה לאחר כל סדנה. שני המפגשים האחרונים של הסמסטר (או יותר, כתלות במספר הסטודנטים) יוקדשו לפרזנטציות מסכמות. העבודה השוטפת הזו תתן 25% מהציון.

אין דרישות קדם ספציפיות. מומלצת הכנה קודמת בהיסטוריה. סטודנטים לתואר ראשון יבקשו את אישור המרצה אם אינם בשנה ג׳. סטודנטים לתואר שני יבקשו את אישור המרצה אם לא לקחו קורסי השלמה בהיסטוריה.

רשימת חובה לקריאה:

1. Sebastian Conrad, What is Global History? (Princeton: Princeton University Press, 2016).
2. שמואל נח אייזנשטדט, ריבוי המודרניות, תרגמה רות בר-אילן (ירושלים: מכון ון-ליר, 2010).
3. Kenneth Pomeranz, The Great Divergence: China, Europe, and the Making of the Modern World Economy (Princeton: Princeton University Press, 2000).
4. Prasannan Parthasarathi, Why Europe Grew Rich and Asia Did Not: Global Economic Divergence, 1600–1850 (Cambridge: Cambridge University Press, 2011).
5. Alexander Woodside, Lost Modernities: China, Vietnam, Korea, and the Hazards of World History (Harvard: Harvard University Press, 2006).
6. Victor Lieberman, “Transcending East—West Dichotomies: State and Culture Formation in Six Ostensibly Disparate Areas,” Modern Asian Studies 31, no. 3 (1997): 463–546.
7. Thomas Bender, A Nation Among Nations: America's Place in World History (New York: Hill & Wang, 2006).
8. Paul Gilroy, The Black Atlantic: Modernity and Double Consciousness (London: Verso, 1993).
9. Daniel Immerwahr, “The Greater United States: Territory and Empire in U.S. History,” Diplomatic History 40, no. 3 (2016): 373–391.
10. Jason M. Colby, The Business of Empire: United Fruit, Race, and U.S. Expansion in Central America (Ithaca: Cornell University Press, 2013).
11. Frederick Cooper, “What is the Concept of Globalization Good for? An African Historian's Perspective,” African Affairs 100, no. 399 (2001): 189-213.
12. John M. Mugane, The Story of Swahili (Athens: Ohio University Press, 2015).
13. Jeremy Prestholdt, “On the Global Repercussions of East African Consumerism,” American Historical Review 109, no. 3 (2004): 755-781.
14. חגי ארליך, ים סוף, הים העצוב (תל אביב: רסלינג, 2021).
15. Lara Putnam, “The Transnational and the Text-Searchable: Digitized Sources and the Shadows They Cast,” The American Historical Review 121, n. 2 (2016): 377-402.
16. סנג'יי סוברהמניים, שלוש דרכים להיות זר: תלאות ומפגשים במזרח בראשית העת החדשה (ירושלים: החברה ההיסטורית הישראלית, 2017).
17. Tonio Andrade, “A Chinese Farmer, Two African Boys, and a Warlord: Towards a Global Microhistory,” Journal of World History 21, no. 4 (2010): 573–591.
18. ״על היסטוריות מחוברות ופניה הלא-מוכרות של המודרנה: שיחה בין סנג'איי סוברהמניאם לבין דוד שולמן וגדי אלגזי,״ היסטוריה כ״ב (תשס״ט): 5-28.
19. יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות (אור יהודה: דביר, 2011).
20. Cynthia Stokes Brown, Big History: From the Big Bang to the Present (New York: The New Press, 2012).
21. Michael Paul Leadbetter and Wayan Jarrah Sastrawan, “Do Mountains Kill States? Exploring the Diversity of Southeast Asian Highland Communities,” Journal of Global History 19, no. 2 (2024): 195–220.
22. Alan Mikhail, “Ottoman Iceland: A Climate History,” Environmental History 20, no. 2 (2015): 262–284.
23. Gregory T. Cushman, Guano and the Opening of the Pacific World: A Global Ecological History (Cambridge: Cambridge University Press, 2013).
24. Johan Elverskog, A History of Uyghur Buddhism (New York: Columbia University Press, 2024).
25. Signe Cohen, “From Cakravartin to Bodhisattva: Buddhist Models for Globalization,” Journal of Global History 18, no. 3 (2023): 426–38.
26. Sarah Panzer, “The Archer and the Arrow: Zen Buddhism and the Politics of Religion in Nazi Germany,” Journal of Global History 18, no. 2 (2023): 172–91.