ל״היסטוריה קצרה של העולם״ שתי מטרות. האחת היא לצייד את הסטודנטים בסקירה כללית של תולדות העולם כולו—ולא רק של אירופה ויהודיה—מהאדם הראשון ועד היום. השנייה היא להציג שיטות מחקר וחשיבה חדשות, המאפשרות להיסטוריונים להרוויח מן המבט ״מלמעלה״. קורס זה מתאים במיוחד כקורס כללי לסטודנטים שאינם לומדים במחלקה להיסטוריה. ניתן לקחת את הקורס גם מבלי ללמוד את חלק ב׳ בסמסטר הבא.

לאורך הסמסטר נעקוב אחר התהליכים המרכזיים בתולדות האנושות מאז הופעת ההומו סאפיינס: מן ההגירות הגדולות מאפריקה, דרך המהפכה החקלאית והיווצרות יישובי קבע, ועד להתגבשות מדינות ואימפריות, להמצאת הכתב ולהתפתחותן של דתות. נבחן את עלייתן של רשתות סחר בין־אזוריות ואת קריסתן בעתות מלחמה, ונשאל עד כמה הגלובליזציה—תהליך ששיאו ושפלו כאחד בכיבושי המונגולים ובמגפה השחורה—הוא המפתח למה שאנחנו קוראים לו היום ״מודרניות״. הסמסטר נדגיש במיוחד היסטוריה של הרעיונות (ובכללם דתות), של הסחר ושל הסביבה, כך שהקורס עוזר להשלים ידע כללי בדתות העולם ואף חושף בפני הסטודנטים שיטות חדשניות כמו היסטוריה אקלימית. 

ידע

1. הלומדים ינתחו את המעבר מקהילות קטנות ואוטונומיות למבנים חברתיים היררכיים ומורכבים.
2. הלומדים ינתחו כיצד מערכות אמונה ורעיונות פילוסופיים מעצבים סדרים חברתיים ופוליטיים, וכיצד אלו משתנים במפגש עם תרבויות "אחרות".
3. הלומדים יתפסו את ההיסטוריה העולמית לא כרצף של אירועים מבודדים, אלא כמערכת סבוכה של קשרי גומלין, רשתות סחר וחילופי ידע.
4. הלומדים יזהו את המקורות המרובים והמבוזרים של ה"מודרניות", תוך ערעור על התפיסה של קידמה כנתיב ליניארי או בלעדי למערב.

מיומנויות

1. הלומדים יזהו דפוסים חוזרים ומבנים דומים בחברות אנושיות רחוקות, תוך עמידה על השוני הנובע מהקשרים מקומיים, סביבתיים ותרבותיים ייחודיים.
2. הלומדים יסגלו מבט ביקורתי כלפי "מושגי-על" ויבחנו את הכוח הפוליטי והתרבותי הטמון בהגדרות של זמן ומרחב.
3. הלומדים יפגינו יכולת "להחליף עדשות" בין המבט המקרו-היסטורי (תהליכים עולמיים ושינויי אקלים) לבין המבט המיקרו-היסטורי (השפעת התהליכים על חיי הפרט והקהילה המקומית).
4. הלומדים ינתחו אירועים היסטוריים כצומת של אפשרויות, אילוצים ומקריות, תוך הבנת ההשפעה של משברים (כמו מגפות או פלישות) על שינוי מסלולן של ציוויליזציות.

ערכים

1. הלומדים יעריכו את המשותף לכלל בני האדם וייחשפו לשונות התרבותית ולדרכי הביטוי המגוונות של האנושות.
2. הלומדים יטפחו סובלנות למורכבות ולנרטיבים מתחרים.
3. הלומדים יערערו על תפיסות אתנוצנטריות ואירופוצנטריות על ידי היכרות עם תרבויות נוספות.

** ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה

במהלך הקורס יתקיימו שלושה בחנים אמריקאים. הבוחן ייפתח לאחר השיעור של אותו השבוע וייסגר להגשה ביום שישי של אותו השבוע ב-12:00. מטרת הבוחן היא לעודד למידה שוטפת. כתמריץ, כל ציון מעל ששים יעוגל למאה. המבחן הסופי, שייערך בתומקס בהתאם ללוח הבחינות, יהיה גם הוא מבחן אמריקאי. הסטודנטים יורשו להכניס כל חומר פתוח מודפס שיירצו. 

הנוכחות בקורס מומלצת מאוד, אך לא תיבדק.

אין דרישות קדם. הקורס מומלץ במיוחד כקורס כללי.

החומרים הבאים מומלצים לקריאה שוטפת ומופיעים באתר הקורס: 

1. ג׳יימס ס׳ דייוויס, ״אנו מתרכזים סמוך לנהרות״ בתוך סיפורה של האנושות: מתקופת האבן ועד ימינו (מטר, 2009).
2. נעמה שלום, ״בודהיזם״, בתוך ספרות המופת בהודו הגדולה: דת, תרבות ופילוסופיה (למדא, 2024), 192–242.
3. גדעון שלח, ״סין ושכנותיה: יחסי החוץ של שושלת חאן ו׳דרך המשי׳״, בתוך ״כל אשר מתחת לשמיים״: תולדות הקיסרות הסינית, כרך ב׳: סין הקיסרית המוקדמת, ערך יצחק שיחור (האוניברסיטה הפתוחה, 2013), 90–121.
4. Patricia A. Urban and Edward M. Schortman, “The Arrival of Divine Lords: Early Classic Southeast Mesoamerica (CE 200–600),” In Ancient Southeast Mesoamerica: Political Economies without the State (Cambridge University Press, 2024), 105–27.
5. תמר עילם-גינדין, ״מאין באנו? בריאת העולם על פי הדת הזורואסטרית״ ו״לאן אנו הולכים? העולם הבא על פי התפיסה הזורואסטרית" בתוך הטוב, הרע והעולם: מסע לאיראן הטרום-אסלאמית (מודן, 2011).
6. ישראל שצמן, ״רומניזציה: מושג נאות או פסול ומוטעה?", בתוך כל הדרכים מובילות לרומא: אימפריאליזם ואימפריה (האוניברסיטה הפתוחה, 2017), 165–195.
7. בן-עמי שילוני, ״נארה: בירה וממשל נוסח סין״ ו״תרבות ודת בתקופת נארה״, בתוך יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה (שוקן, 2001), 52–67.
8. דפנה אפרת, ״עולם האסלאם בימי הביניים המוקדמים (מאות 7–10)״, בתוך ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים, כרך ד׳, ערכו איריס שגריר ודפנה אפרת (האוניברסיטה הפתוחה, 2004), ובמיוחד עמ׳ 99–146.
9. רוברט ברטלט, ״האירופיזציה של אירופה״, בתוך התהוותה של אירופה: כיבוש, יישוב ותמורות תרבותיות, 950–1350 (מוסד ביאליק, 2015), 274–296.
10. דוד שולמן ויגאל ברונר, ״הודו בסימן האסלאם״, בתוך עין להודו (מאגנס, 2020), 160–211, ובמיוחד עמ׳ 171–193.
11. יורי פינס, ״הרפורמות ומחירן: מוואנג אן-שה לקצה של סונג הצפונית״, בתוך ״כל אשר מתחת לשמיים״: תולדות הקיסרות הסינית, כרך ג׳: סין הקיסרית המאוחרת, ערך יצחק שיחור (האוניברסיטה הפתוחה, 2023), 63–92.
12. דנה פירוינסקי, ״כלכלה וחברה בשלהי ימי הביניים", בתוך על סף העת החדשה: אירופה, 1300–1650, כרך א׳ (האוניברסיטה הפתוחה, 2014), פרקים ח׳ וט׳, עמ׳ 114–149.
13. מיכל בירן, ״שושלת יואן, 1271–1368: איחוד סין תחת השלטון המונגולי״, בתוך ״כל אשר מתחת לשמיים״: תולדות הקיסרות הסינית, כרך ג׳: סין הקיסרית המאוחרת, ערך יצחק שיחור (האוניברסיטה הפתוחה, 2023), 278–319.

בנוסף, ניתן להיעזר בספרי המבוא הבאים להיסטוריה עולמית:

1. Ken Curtis and Valerie Hansen, Voyages in World History, 3rd edition (Cengage, 2017).
2. Craig A. Lockard, Societies, Networks, and Transitions: A Global History, 4th edition (Cengage, 2021).
3. Jeremy Adelman, Elizabeth Pollard, and Robert Tignor, Worlds Together, Worlds Apart, 7th ed. (W. W. Norton, 2024).

להעמקה, כדאי להסתכל בשבעת הכרכים של The Cambridge World History לסקירות על נושאים ספציפיים. אפשר לגשת אליהם דרך אתר הספרייה.