ל״היסטוריה קצרה של העולם״ שתי מטרות. האחת היא לצייד את הסטודנטים בסקירה כללית של תולדות העולם כולו—ולא רק של אירופה ויהודיה—מהאדם הראשון ועד היום. השנייה היא להציג שיטות מחקר וחשיבה חדשות, המאפשרות להיסטוריונים להרוויח מן המבט ״מלמעלה״. קורס זה מתאים במיוחד כקורס כללי לסטודנטים שאינם לומדים במחלקה להיסטוריה. ניתן לקחת את הקורס גם אם לא למדתם את חלק א׳ בסמסטר הקודם.

הסמסטר נתמקד בגלובליזציה. סביב 1350, נראה היה שהגלובליזציה הובילה את העולם לשפל: חלקים רבים מן ״העולם הישן״ הוחרבו בכיבושים המונגוליים או במגפה. מאה שנים אחר כך, עם זאת, הגלובליזציה האצה את הקצב ואף חצתה את האוקיינוס האטלנטי. בקורס זה נמשיך לסקור את הפיכת העולם לרשת צפופה של תנועות בלתי-פוסקות של סחורות, רעיונות, בני אדם ומחלות. נבחן כיצד רשתות אלו הניעו את צמיחת הקפיטליזם ואת המהפכה התעשייתית, וכיצד תהליכים אלו שינו את חייהם של מיליונים—מפועלי כותנה ועד למנהיגי אימפריות. נראה כיצד המודרנה אינה מוצר אירופי בלבד, אלא תוצר של חיכוך, פשרות ומפגשים יומיומיים בין תרבויות שונות שעיצבו יחד את המציאות שבה אנו חיים. לבסוף, נתמקד במשברי הגלובליזציה והמודרנה בניסיון להבין האם אנחנו חיים בעולם פוסט-מודרני של דה-גלובליזציה—או שהשמועות על מותה של המודרנה היו, בכל זאת, מוגזמות.
 

ידע

1. הלומדים ינתחו את המעבר מרשתות אזוריות למערכת גלובלית אינטגרטיבית.
2. הלומדים ינתחו את התגבשות הקפיטליזם הגלובלי דרך תנועת סחורות, הון ובני אדם.
3. הלומדים יבחנו את הסטת מרכזי הכוח הכלכליים והפוליטיים מהמרכזים האימפריאליים המסורתיים באסיה ובאפריקה אל המרחב האטלנטי.
4. הלומדים ינתחו את צמיחתן של זהויות ואידיאולוגיות מתוך החיכוך בין שאיפות ל״קדמה״ לבין שימור מסורות מקומיות.
5. הלומדים יזהו את השפעת התפתחויות טכנולוגיות על החברה, המשפחה וחיי היומיום.
6. הלומדים ינתחו את המקורות להתגבשות הסדר העולמי העכשווי.

מיומנויות

1. הלומדים יזהו דפוסים חוזרים ומבנים דומים בחברות אנושיות רחוקות, תוך עמידה על השוני הנובע מהקשרים מקומיים, סביבתיים ותרבותיים ייחודיים.
2. הלומדים יסגלו מבט ביקורתי כלפי "מושגי-על" ויבחנו את הכוח הפוליטי והתרבותי הטמון בהגדרות של זמן ומרחב.
3. הלומדים יפגינו יכולת "להחליף עדשות" בין המבט המקרו-היסטורי (תהליכים עולמיים ושינויי אקלים) לבין המבט המיקרו-היסטורי (השפעת התהליכים על חיי הפרט והקהילה המקומית).
4. הלומדים ינתחו אירועים היסטוריים כצומת של אפשרויות, אילוצים ומקריות, תוך הבנת ההשפעה של משברים (כמו מגפות או פלישות) על שינוי מסלולן של ציוויליזציות.

ערכים 

1. הלומדים יעריכו את המאמץ האנושי המשותף לעיצוב עולם מחובר
2. הלומדים יטפחו סובלנות למורכבות ולנרטיבים מתחרים.
3. הלומדים יגבשו מודעות לשורשים ההיסטוריים של אתגרי ההווה.

** ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה

במהלך הקורס יתקיימו שלושה בחנים אמריקאים. הבוחן ייפתח לאחר השיעור של אותו השבוע וייסגר להגשה ביום שישי של אותו השבוע ב-12:00. מטרת הבוחן היא לעודד למידה שוטפת. כתמריץ, כל ציון מעל ששים יעוגל למאה. המבחן הסופי, שייערך בתומקס בהתאם ללוח הבחינות, יהיה גם הוא מבחן אמריקאי. הסטודנטים יורשו להכניס כל חומר פתוח מודפס שיירצו. 

הנוכחות בקורס מומלצת מאוד, אך לא תיבדק.
 

אין דרישות קדם. הקורס מומלץ במיוחד כקורס כללי. 

החומרים הבאים מומלצים לקריאה שוטפת ומופיעים באתר הקורס:

1. צבי מדין, כיבושה של האימפריה האצטקית: מיתוס, פרגמטיזם ואימפריאליזם (משרד הביטחון, 1998), 94–124.
2. אלכס קרנר, ״גוף הידע והמסד הטכנולוגי״, בתוך על סף העת החדשה: אירופה, 1350-1600, כרך ב׳ (האוניברסיטה הפתוחה, 2014), 34–55.
3. גליה צבר, בראשית הייתה אפריקה (משרד הביטחון, 2010), 44–73.
4. סנג'יי סוברהמניים, ״נסיך מוסלמי בגואה של הקונטרה-רפורמציה״, בתוך שלוש דרכים להיות זר: תלאות ומפגשים במזרח בראשית העת החדשה (ירושלים: החברה ההיסטורית הישראלית, 2017), 45–97.
5. תמר הרציג, ״ונציה – מעצמה ימית וצומת תרבויות״, בתוך על סף העת החדשה: אירופה, 1350-1600, כרך ג׳ (האוניברסיטה הפתוחה, 2014), 224–254.
6. בן-עמי שילוני, ״תקופת טוקוגאווה: יציבות והסתגרות״, בתוך יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה (שוקן, 2001), 159–168.
7. Simon P. Newman, “Barbados,” In A New World of Labor: The Development of Plantation Slavery in the British Atlantic (University of Pennsylvania Press, 2013), 54-70.
8. דיוויד גגס, ״המהפכה בהאיטי וסופם של העבדות והסחר בעבדים״, תרגם יניב פרקש, זמנים 107 (2009): 30–39.
9. מיכאל זכים, ״דמוקרטיה, קפיטליזם וחליפת שלושת החלקים: המהפכה התעשייתית בארצות הברית, 1760–1860,״ זמנים 66 (1999): 52–62.
10. מרגרט מקמילן, ״בריטניה הגדולה והבידוד המזהיר״, בתוך המלחמה ששמה קץ לשלום: כיצד נטשה אירופה את השלום ובחרה במלחמת העולם הראשונה, תרגמה כרמית גיא (עם עובד, 2014), 53-76.
11. אילן רחום, ״המהפכה המקסיקנית״ בתוך תת-יבשת בטלטלה: אמריקה הלטינית, 1900–2000 (כרמל, 2003), 77–95.
12. רות ג׳יניאו, ״להילחם את מלחמתם של אחרים — חיילים אפריקאים בצבא צרפת במלחמת העולם הראשונה״, היסטוריה 33 (2014): 35–61.
13. נעמי חזן, נורית השמשוני-יפה ואלה קרן, ״מקולוניאליזם לעצמאות: סיכום״, בתוך צמיחת המדינות החדשות באפריקה, כרך 2 (האוניברסיטה הפתוחה, 2002), 288–316.
14. טוני ג׳אדט, ״יבשת בקיעה״, בתוך אחרי המלחמה: תולדות אירופה מאז 1945, תרגם גרשון גירון (מאגנס, 2009), 749–780.

בנוסף, ניתן להיעזר בספרי המבוא הבאים להיסטוריה עולמית:

1. Ken Curtis and Valerie Hansen, Voyages in World History, 3^rd edition (Cengage, 2017).
2. Craig A. Lockard, Societies, Networks, and Transitions: A Global History, 4^th edition (Cengage, 2021).
3. Jeremy Adelman, Elizabeth Pollard, and Robert Tignor, Worlds Together, Worlds Apart, 7^th ed. (W. W. Norton, 2024).

להעמקה, כדאי להסתכל בשבעת הכרכים של The Cambridge World History לסקירות על נושאים ספציפיים. אפשר לגשת אליהם דרך אתר הספרייה.