בספרי הלימוד לתיכון, איטליה מוצגת כמקרה מוצלח של איחוד לאומי: מטריטוריות שונות ב-1815 לממלכה אחת בשנת 1861. בפועל, על אף המלך האחד והגבולות המשותפים, ממלכת איטליה נותרה מגוונת בזהויות ולא-שוויונית בכלכלה. תוך ששה עשורים נוספים, היא הפכה למדינה הפאשיסטית הראשונה באירופה עד שניסתה לבנות דמוקרטיה פעם נוספת. גם אז, אחרי מלחמת העולם השנייה, הייתה זו דמוקרטיה שברירית שהתדרדרה במהירות לפיגועי טרור ולפרשיות מאפיונריות. קורס זה יספר את סיפורה של איטליה כאל מדינת לאום בהתהוות מתמדת החל מראשית המאה התשע עשרה ועד לימינו.
בפרט, נדגיש לאורך הסמסטר את מקומה של איטליה באירופה ובעולם. ניתן דגש לניסיונותיה של איטליה להתבסס כאימפריה מחוץ לגבולותיה ולחוויית ההגירה שאפיינה דורות של איטלקים. נבחן את השפעת הלאומיות האיטלקית על התנועות הלאומיות סביבה, נבחן את ייחודיותו של הפאשיזם האיטלקי ושל הקומוניזם האיטלקי וכן נשאל מה מעמדה של איטליה באירופה העכשווית, תחת הנהגתה של ג׳ורג׳יה מלוני. חומר הקריאה מורכב משלושה סיפורים קצרים ורומן קצר, כך שהקורס מספק היכרות גם עם שתי יצירות מופת בספרות האיטלקית. ניתן לקחת את הקורס גם בלי לקחת את הקורס המקדים בסמסטר א׳.
ידע
מיומנויות
ערכים
** ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה
50% מהציון הסופי ייקבע במבחן שיערך בתומקס עם חומר פתוח. 50% נוספים יינתנו על שתי תגובות קריאה. כל תגובה צריכה להיות בת כ-750 מילים חופשיות—לא משהו מהוקצע מדי—המפתחות רעיון, תהיה, שאלה או אבחנה העולה בעקבות הקריאה. את התגובה הראשונה ניתן להגיש על אחד הסיפורים הקצרים או לפתח נקודה המשותפת ליותר מאחד מהם. את התגובה השנייה יש להגיש על הרומן הקצר של גינצבורג.
הנוכחות בקורס מומלצת מאוד, אך לא תיבדק.
אין דרישות קדם.
קריאת חובה: